הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רצד

סימן רצד

[שו"ע] וחייב באונסי'. נ"ב נסתפקתי אם בשעת הכפירה לא הי' ברשותו. ובענין דלא שייך אשתמוטי דהשומר והפקדון הי' באגם וכפר אם חייב באונסי' די"ל דכפירה לא עדיף מגזלן ממש בלא מעשה קנין לא קם ברשותו לחיוב אונסי' רק לענין פסול צריך שיהי' בענין דל"ש אשתמוטי ומלשנא דסוגי' משמע דגם לענין חיוב אונסי' וקיימא באגם בעי' בענין דלא שייך אשתמוטי. אבל הסברא צ"ע:

[שם] וחייב. נ"ב דמ"מ לא פקע ממנו חיוב שומרים ונ"מ אם אחרי שכפר נתייקר ופשע בו שנאבד דמצד גזלן לא משלם רק כשעת הגזילה. דהיינו שעת כפירה שהי' בזול ומטעם שומר חייב כשעת הפשיעה זולת בנאנס דבאנו לחייבו רק מדין גזלן משלם כשעת הכפירה כנלענ"ד:

[סמ"ע אות א] והוא כופר. נ"ב עיין מ"ש בגליון לעיל סי' נ"ח ס"ב:

[שו"ע] ומגלגלין עליו. נ"ב עיין הגהת חכ"צ שבט"ז לעיל סי' ע"ב ס' כ"ו ובקצות החושן שם:

[הגה] צריך לשבע שלא פשע. נ"ב עיין לעיל סי' ע"ב ס' י"ג בהגה:

[ש"ך אות ו] נ"ל דהיינו דוקא. נ"ב עיין קצות החושן לעיל סי' ע"ב ס"ק י"ח:

[שו"ע] ואם ש"ש הוא עושה. נ"ב אם הי' חפצו של נכרי ונתפשר השומר עם הנכרי וטוען הגנב מאי הפסידתך כיון דהנכרי מחל לך ע' בש"ג פ"ג דבב"ק ד' קנ"ט ע"א:

[הגה] י"א דהדין. נ"ב עיין שו"ת שער אפרים סי' ק"נ: