הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רנט

סימן רנט

[שו"ע] הרואה אבידה. נ"ב כתב הר"ן והרשב"א והרא"ש בפסקי נדרים דף מ"א ע"ב דמצוה לרופא לרפאות בהמת חבירו ואין לך השבה גדולה מזו. והרא"ש בפירושיו שם ובתשו' שם לא כ"כ:

[סמ"ע אות י] ומיהו צריך. נ"ב לענ"ד יש לדון בזה טובא לפי"מ דמבואר היסוד בהרמב"ן במלחמות בסוגי' דראה סלע לפני יאוש בדף כ"ו ע"ב דהא דלא מהני יאוש באבידה אחר שבא לידו כיון דהוא שומר אבידה ובפקדון אצלו עדיין ביד בעלים. והוי כמונח בחצר הבעלים דלא מהני יאוש. אבל בהגביה ע"מ לגוזלו כיון דמחזיקו /דאין מחזיקו/ בשביל הבעלי' באמת מהני היאוש שלאח"כ עיי"ש. א"כ י"ל דהכא כיון דאיכא רוב נכרים והמוצא זוכה בו בהיתר דתולה בנכרי' ומחזיקו לעצמו ואין עליו שם שומר בזה מהני היאוש שלאח"כ בעוד שלא נודע להמוצא שהיא של ישראל וצ"ע לדינא:

[ש"ך אות ג] להחזיר. נ"ב עיין לעיל סי' י"ב ובב"ח שם ובתשו' צ"צ סי' פ"ט:

[שו"ע] עוף הנמצא שם. נ"ב עיין ש"ך יו"ד סי' א ס"ק י"ח: