הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רלז

סימן רלז

[שו"ע] המחזיר. נ"ב במ"ל פ"א מהל' גזילה כתב דלא מצינו דיקרא רשע במי שמכר בית ובא אחר ולקחה:

[שו"ע] וי"א שאם בא. נ"ב המהרי"ט בחי' על הפוסקים פ"ג דקדושין כתב אף אם הא' רוצה ליתן אח"כ מעות להשני לקנות שזה בסק"א אינו נקרא רשע כיון דנחית בהיתר:

[סמ"ע אות ג] שדה מהעכו"ם דלית בי'. נ"ב בתשובת הראנ"ח ח"א סי' קכ"ה הביא תשובת מהר"ם שכתב על ראובן שהי' מחזיר לקנות קרקע מגוי אצל שמעון וקדם שמעון וקנה שאין לשמעון דין רשע משום דמיהר להבריח הארי מעליו ושמא בין כך ובין כך הי' מוכרה לגוי אחר. אולם אם הי' ראובן עומד לקנותה מקרי שמעון רשע כיון דגם ראוב' הי' מסלק הארי ממנו עיי"ש:

[ש"ך אות א] בתשובת ר"מ אלשיך. נ"ב עיין כנה"ג חח"מ סי' ק"ס בהגהת הטור אות ק"נ:

[הגה] שהוא חדר"ג. נ"ב בכל בו סי' קט"ז בתקנת ר"ג כתב וז"ל גם מהתקנת שלא לשכור בית מגוי שדר בו חבירו בלא רשותו עד מלאת לו שנה אחר יציאתו. אמר הדר לגוי שכרהו לי בפחו' ממה ששכרה מכבר ולא הוזלו הבתים בשכירתם ולא אמר אמתלא למה רוצה לפחות בשכירות ובא אחר ושכרה בשומא שנה שעברה או ביותר אין בזה תקנת החרם עכ"ל:

[הגה] בשכירות בתים מהעכו"ם. נ"ב ומשכנתא מעכו"ם יש לו דין שכירות ומכלל התקנה. רד"ק בית ל"א ול"ב:

[שו"ע] מלמד אחר בביתו. נ"ב היינו היכי שזה המלמד לא נשתכר לזה בעה"ב אלא לשכיר יום או יומיי' ולא עשה עמו עת קצוב עד כמה ימים. אבל שכרו הבעה"ב לזמן קצוב והקדים זה קודם כלות הזמן והשכיר עצמו לבעה"ב. אינו בכלל עני המהפך. זולת במלמד ששכרו בעה"ב על הישוב במקום שלא נמצא מלמדי' וחבורת אנשים מסתמא דעת המלמד לא אזמן א' אלא על כמה ימים. רש"ל בתשובה סי' ל"ה: