הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן רט[עריכה]

[שו"ע] המקנה. נ"ב אבל נותן מתנה קנה תשו' לחם רב סי' יא. אש דת לבעל מוצל מאש בדרשותיו פ' חיי שרה:

[שו"ע] ויש להם אונאה. נ"ב ע' תשו' מקור ברוך סי' נח:

[שו"ע] אין אדם. נ"ב אמר לשמעון שדה זו שאני מוכר לראובן אם אחזור ואקני ממנו או שאחר יקנה מראובן ואני אקני מאותו אחר יהי' קני לך מהני כיון דבידו להקנותו לו מעכשיו. אבל קבל ב' פרוטות ואמר באחת יהא שדי קנוי' לך מעתה ובפרוטה הב' יהי' קנוי' לך לכשאקחנה ממך יהא חוזר וקנוי לך מהני ובזה אם אמר אם תמכור לאחר ואקננו ממנו יהא חוזר וקנוי לך לא מהני כן יש ללמוד מדברי הר"ן נדרים דף ל' ע"א ולהרשב"א שם מהני ודוק:

[הגה] אם חנטו. נ"ב ואם אז מכר הפירות לכשיתלשו כיון דעתה לאו בני משיכה נינהו הדין דמעות קונות אף דהקנין חל רק כשיתלשו ואז הני משיכה נינהו מ"מ אזלי' בתר השתא כנלע"ד לדון מדברי תה"ד סי' רנג בביאור דברי הג"א פ"ד דבב"מ במוכר עובר פרתו לנכרי דמיירי באומר לכשתלד ואפ"ה מקרי א"א במשיכה:

[באר הגולה אות ט] ונלענ"ד שלמדו. נ"ב לענ"ד משם אין ראי' די"ל דעובר הוי כחתיכ' בשר בעלמא או חלק מהאם למ"ד עובר ירך אמו ולגבי קדושי' מקרי דשלב"ל דעובר שהוא כחתיכ' בשר לאו בת תפיסת קדושין הוא משא"כ לענין מכירה יש דמקרי בא לעול' וכמוכר חתיכת בשר הוא אבל נלע"ד דיצא כן ממ"ש תוס' בכורות ג' ע"ב ד"ה דקמפקע בשם ר"ת. וע' שער המלך ה' נדרים פי"ב ה"י וע' מחנה אפרים בה' מכירות דשלב"ל סי' א':

[שו"ע] ואם מכר האילן. נ"ב במ"ל כתב ומי שנתן מעות לפירותיו אם מהני. ע' שו"ת הר"מ אלשיך סי' ז' ומהרש"ח סי' ל"ה ופני משה ח"א סי' לד וח"ב סי' ל"ה וע' בת"ח ח"ב דמוכח מדבריו שם דמהני כמו דקל לפירותיו עכ"ל וע' ש"ך יו"ד סס"י ר"ד ומ"ש שם בגליון:

[סמ"ע אות יג] כמאן דתפיס. נ"ב עי' בס' אסיפת הגאונים סי' ו' תשו' הגאון מוה' העשיל ותשו' הגאון בעל חלקת מחוקק:

[הגה] דדמי לקני את וחמור. נ"ב ע' אה"ע סי' מ"א בחלקת מחוקק סק"ד בשם הר"ן וא"כ י"ל הכא בלוקח לא קנה כלל:

[הגה] וכן אם שאל על שבועתו. נ"ב לדעת רבינו תם די"ל בנדר לטובת חבירו אם התירו דיעבד מותר כך הוא בריב"ש והוא בקצרה בסמ"ע סי' קכט ס"ק טז ועי' יו"ד סי' רכח ס"כ וע' ט"ז לעיל סי' קכא:

[הגה] א"י למחול דשלב"ל. נ"ב ע' תשו' מהרי"ט ח"ב חח"מ סי' כ' וכ"א ובתשו' הראנ"ח ח"ב סי' סג:

[הגה] דליקום בהמנותי'. נ"ב ע' בזה בארוכה בשו"ת הראנ"ח ח"ב סי' לט:

[שו"ע] חייב לקנות. נ"ב ע' תשו' תשב"ץ ח"ד חוט המשולש הטור השני סי' יג וכ"כ:

[ש"ך אות יג] דבכל ענין מקבל מי שפרע. נ"ב ע' תשו' ושב הכהן סי' לח:

[שו"ע] אין לבניו כלום. נ"ב ע' בתשו' הריב"ש סי' רנ"ד דגם א"י למכור זכות זה לאחר. וע"ל רס"י שי"ב בהגה וברס"י שט"ז בהגה ובמ"ל פכ"ד מה' מכירה. ושו"ת הראנ"ח ח"א סי' פ"ח ושו"ת מהרי"ט ח"ב חיו"ד סי' ה':

[שו"ע] אא"כ פירש לי וליורשי. נ"ב ויורשי יורשיו בכלל ואם אמר לי ולבני דוקא ולא לבן בני ואם אמר לי ולזרעי הכל בכלל אף בן בתו ובת בנו תשו' רשב"א סי' י"ב ועמ"ש בגליון לקמן רס"י רמ"א:

[סמ"ע אות כו] דבעין יפה. נ"ב משמע דאם שייר במפור' דקל לפירותיו יורשי זכותי. ע' מ"ל פכ"ד מה' מכירה:

[שו"ע] לא קנה. נ"ב אבל אם מכר לזה בית ולזה אויר כיון דעכ"פ לא מכר האויר להראשון ממילא נשאר האויר להמוכר דיכול לשייר האויר לעצמו. ע' סמ"ע לקמן סי' רי"ד ס"ק כ"ו ודרישה וב"ח שם: