לדלג לתוכן

הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קכט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן קכט

[עריכה]

[סמ"ע אות ה בהג"ה] ולאחר זמן העמיד. נ"ב והערב ידע שמכר לו בתנאי. שי למורא:

[שו"ע] ואני ערב. נ"ב אם אמר זרוק לים ואני אשלם ע' הגה לקמן רסי' ש"פ:

[ש"ך אות ז] פטור כ"כ בש"ס. נ"ב ע' בת' פני משה ח"ג סי' י"א:

[הגה] כאלו נתערב. נ"ב נתערב על ק' ר"ט לשלם לזמן פלו' ואח"כ נתפשר הערב עם מלוה שישלם לו מיד צ' בעד ק' וכשהגיע הזמן תובע הערב מהלוה ק' כיון דאלו הי' בא לפרוע עתה הי' צריך לשלם ק' ע' ת' בני יעקב סי' י"ג:

[שו"ע] אם על פיו החזיר. נ"ב ואם תפס ממנו והחזיר ע"פ ערב לא מקרי ערב בשעת מ"מ. ת' שי למורא (אם מקרי ג"כ שעת מ"מ או דשאני היכי דעדיין חיובו על הלוה עצמו):

[הגה] וכן אם פטר. נ"ב וכן אם פטר את הערב קבלן ע"פ ערב זה ואם פטר ערב סתם על פיו הוא ספק. ש"ך יו"ד סי' ק"ע סק"ט:

[שו"ע] הקבלן אינו משתעבד. נ"ב במ"ל כתב בשם מהר"ש יונה דאם תפס המלוה יכול לומר ק"ל דקבלן משתעבד:

[סמ"ע אות טז] לקיים שבועתו. נ"ב ואף אם זמן לקיום שבועתו. מ"מ כופין אותו לקיים שבועתו מיד דשמא ימות. כ"כ הריב"ש שם וע' ת' מהרי"ט ח"א סי' קל"א:

[ש"ך אות יד] ונ"מ. נ"ב וכ"כ בס' צידה לדרך פ' תולדות:

[הגה] ונפטר הוא והערב. נ"ב ואם הערב לעכו"ם אף דהלוה עכו"ם א"נ לומר פרעתי לפטור עצמו דבדיניה' א"נ לומר על מע"פ פרעתי מ"מ מערב ישראל פטור ממלוה ישראל כנה"ג וע' ת' מוצל מאש סי' נ"ו:

[ש"ך אות כ] והב"ח כתב. נ"ב ע' ת' גאונים בתראי פלפול הסמ"ע וב"ח בזה:

[ש"ך בא"ד] נ"ל עיקר. נ"ב ע' ס' בית מאיר סי' נ' ס"ו:

[הגה] נפטר הערב. נ"ב וע' ט"ז לקמן סי' קל"א ס"ד:

[שו"ע] שמא פרעו. נ"ב ואם כבר עמד המלוה עם הלוה והערב בדין והודה הלוה שלא פרעו ולא הי"ל לשלם ואח"ז מה תבע מלוה לערב וטען הערב שמא פרע לך הלוה אח"כ חייב לשלם ת' ושב הכהן סי' מ"ב:

[שו"ע] ויש חולקי'. נ"ב ומ"מ אם אין ללוה נכסים ידועים א"צ לחזור אחר הלוה אולי יתן לו מטלטלין:

[ש"ך אות לב] ממון מיד הקבלן. נ"ב כ' הריק"ש סי' קע"ו וז"ל ראובן ושמעון שותפים שקנו מלוי כסף בשותפות ואחר ימים טען ראובן שפרע הכסף ושמעון א"י מפרעון ולוי מכחישו ותובע משמעון דמי כסף ולפחות דמי חציו שהוא חלקו ישבע ראובן שפרע דמי הכסף ויפטור שמעון דאדעת' דהכי מכר הכסף שיפרענו כל הנמצא בחנות מהם עכ"ל:

[סמ"ע אות לו] והמלוה רוצה לגבות. נ"ב היינו אם אין לקבלן זבורית אבל יש לו זבורית ובינונית ס"ל להרשב"א שהביא המ"מ פכ"ו ממלוה כיון דאין ללוה רק זיבורית כ"כ במ"ל שם וכ"כ תוס' ב"ב דף מ"ו ע"א ד"ה קבלן ע"ש:

[הגה] אם קיבל קנין. נ"ב ע' ש"ע אה"ע סי' ק' ס' י"ז ובב"ש שם ס"ק נ"ג:

[הגה] א"צ ליתן לו. נ"ב בת' אור נעלם סי' מ"ו ת' מהגאון מ' יונתן זצ"ל דבזמנינו דרך לקצוב שכר בעד ערבות ומהני בלא קנין ע"ש: