הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קיט

סימן קיט

[סמ"ע אות י] וע' פרישה ודרישה שהוכחתי כ"ז. נ"ב וכן מבואר במהרש"א כתובות. אבל דעת המהרי"ט בחי' אינו כן דהיכי דנסתלק השעבוד אינו יכול לגבות מראשון וכן משמע רש"י בב"ק ד"ה מאי וכו' ע"ש:

[שו"ע] ואז חלו כולם כאחד. נ"ב אפשר דוקא דקנו ג' מיני קרקעות עידית ובינונית וזיבורית דמיני' מיירי הסוגי' אבל אם כולם שוין במין אחד א"י לגבות אלא מן האחרון והיינו דאף דלענין אין נפרעין וכו' דנין כיון דהכל ביום א' ל"ש בי' הנחתי מ"מ הלוקח ראשון זכה בטענת מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו דהא הי' בידו לסלקו באינך דבינונית וגבי אחרון ל"ש מה מכר דהא אז לא הי' בידו לסלקו מהני עדיו' ואך לו יהי' דקנין הג' שלשתן חל בסוף היום מ"מ הא לקוחות יש להם זכות דמה מכר ודינא דהש"ס רק בעידית בינונית וזיבורית דדין מה מכר ל"ש בי' דממנ"פ דזיבורית באחרונ' הי' לא הי' הבע"ח עצמו לסלקו בזיבורי' ובעידית באחרונ' אף להרא"ש דהבריר' ביד הלוה לסלקו בעידית מ"מ ל"ש דמה מכר דמה"ת יתן לו עידית וכמ"ש תוס' כתובות דף צ"ב וצריכי' למיתי עלי' מדין אין נפרעין וכו' בזה אמרי' דהקנין חל בסוף היום ודו"ק:

[ש"ך אות ח] וכ"כ המרש"ל ביש"ש. נ"ב היינו דאף בירור בעדים לא מהני אבל מדברי בעה"ת והר"ן פ' מי שהי' נשוי נראה להדי' דבירור מהני ע"ש:

[שו"ע] כולם גובים מהזיבורית. נ"ב ואם אינו מספיק גובה משלפניו אף אם היא עדיות ואינו יכול לגבות המותר מבינונית שלפני פניו מטעם לא ניחא לי וכו' דאף צריך ליתן כולו בינונית כ"כ פרישה: