הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קיב

סימן קיב

[שו"ע] אז חל השעבוד גם על מה שיקנה. נ"ב אם שעבד לבע"ח דאיקני ואח"כ מכר לאחרים שדה זו מה שאירש מאבא לדעת י"א בהגה דלקמן סי' רי"א ס"א אין הבע"ח גובה ממנו דהמכירה והשעבוד באין כאחד. הרא"ש בת' כלל ל"ח ס"ה בסופו. וכן מבואר בחידושי הרא"ה כתובות דף נ' ד"ה באושא:

[הגה] יכול לחזור בו כ"ז שלא קנה. נ"ב וכתב הר"ן בחידושיו לגיטין דף מ"ה דאם שעבדו לו במעכשיו א"י לחזור כמו דס"ל לר"י במקנה דשלב"ל ע"ש. ובעיקר היסוד אם לר"מ במעכשיו א"י לחזור רבו מחלוקת הפוסקים:

[ש"ך סוף אות א] ע' בת' נ' לב כלל י"ב סי' ס"ח. נ"ב וח"ב סי' נ"ה דכתב וז"ל עכשיו דרגילים לכתוב בשטרות ואחריות אפשר דהוי כאלו כתב בפירוש דקנאי ודאיקני וכ"ש דרגילות לכתוב בשטרות מסודר בכל חיזוקי סופר ובכל תוקף אפשר לומר דמהני הני לשנא לאחזוקי אחריות אפי' במה שיקנה עכ"ל:

[שו"ע] ואין כתוב בשום א' דאקנה. נ"ב גם בכתב לשניהם דאיקני הדין כן ואולי י"ל דלרבות' נקט הכי דלא נימא דבכה"ג יהי' הלוה ב' נאמן במגו מקנה ביני וביני ובקו' הב"ח שהביא הש"ך. ולשיטת הש"ך דקנה ביני וביני יחלוקו קשה וצריך לדחוק כמ"ש בפרישה דהוי קצת רבותא דלא מבעי' כתב לשניה' דאיקני דאלם טענת הא' מהב' מצדדי' דבין שקנה קודם הלואתו ובין שקנה בינו ובינו הוא קודם אלא אפי' לא כתב לשניהם דאיקני אפ"ה דעת הי"א דמיקמי בחזקת הראשון ע"ש:

[שו"ע] וי"א שאם אין עדים שקנאם. נ"ב אבל ביש עדים שקנאם אף דהלוה מוחזק בפנינו לא בעי עדים אימת קנאם כמו בסעיף ב' וכמ"ש הסמ"ע בסק"ט וטעם החילוק ע' בפרישה:

[שו"ע] והי"ל בת וירשתו. נ"ב ואם הבת בעצמה לוותה בשטר לאחר שנשאת וכ' דאיקני ואח"כ נפלו נ"מ הי' נראה דגבי דאע"ג דבעל לוקח הוי מ"מ לקח אחר הלואה אבל דעת הרא"ה ורמב"ן בחידושם כתובות פ' נערה דלא גבי דידו עדיפ' מידה. ולא מקרי קנה מידה לכן נראה דעת הריטב"א הובא בנ"י ס"פ י"נ ע"ש:

[ש"ך אות ו] ל"ש לומר איהו דאפסיד אנפשי' ודו"ק. נ"ב וע"ל בש"ך רס"י קל"ב: