הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן צב

סימן צב

[שו"ע] החשוד על השבועה. נ"ב בב"ח לעיל סי' ל"ד סי"ב כ' בשם מרדכי הארוך דמזיק ממון של חבירו במזיד אע"פ שדעתו לשלם הוי רשע דחמס ע"ש והכנה"ג כאן הביא ובש"ש פ"ו דב"ק סי' ל' כ' וז"ל תדע דלא מצינו מזיק ממון חבירו בידים פסול לעדות עכ"ל:

[סמ"ע אות ז] כגון שלא אוכל ואכל. נ"ב בפשיטו' י"ל דנקט כן דלא לבד באוכל ולא אכל דהוי עבירה שאין בה מלקות דלאו שאין בו מעשה אין לוקין ולא מפסיל. אלא אפי' לא אוכל ואכל דהוי יש בו מעשה דהא מה"ט מחלק באמת הריב"ש הובא בסמ"ע סל"ד:

[שו"ע] או אוכל נבילות. ע' ת' ב"ש סי' ב' ס"ק י"ב ובס' בית מאיר סס"י קט"ו:

[שו"ע] בין של דבריהם כגון. נ"ב ואפי' בלא הכרזה פסול לשבועה כ"כ במהר"ם שיף פ"ק דב"מ בסוגי' דההיא רעי' ובכנה"ג כאן בסימני הטור מפקפק בזה. ולפענ"ד נראה דהכרזה הוא לתיקון העולם ולזה בשבועת היסת דע"י חשוד פטור בלא שבועה בזה בחשוד מדבריהם קודם הכרזה לא דינינן לי' לחשוד לפוטרו בלא שבועה דהוי פסידא דאחרינא אבל במובמ"ק לחובתו לא בעי הכרזה ודנין בי' משואי"ל ע' תוס' ב"ק ס"פ הכונס ודו"ק:

[שו"ע] ויש מי שאומר שאם. נ"ב ע' שו"ת מהרי"ט חח"מ סי' ל"ו שמחלק בין שאומר כן על תביעת התובע שישבע בין שאומר כן מקודם על ענין אחר ע"ש:

[שו"ע] אבל אם אומר בודאי. נ"ב ע' ת' הראנ"ח ח"א סי' קי"א:

[שו"ע] והוא חשוד על השבועה. נ"ב ואם בשעה שהודה לא הי' חשוד ואח"כ קודם שנשבע נעשה חשוד או בהיפך ואח"כ עשה תשובה ע' בקצה"ח סי' פ"ט בסופו:

[שו"ע] הרי הנתבע ישבע היסת ויפטר. נ"ב ע' ש"ך לעיל סי' ע"ט ס"ק ט"ו: