הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן סב

סימן סב

[ש"ך אות ה] והבעה"ת שער מ"ט. נ"ב בכנה"ג מהדורא בתרא אות ו' כ' דלא פליגי דדברי הרמ"ה רק באשה אבל לא בא' מן האחים:

[ש"ך אות ו בד"ה וכ' בבעה"ת] אע"פ דהוי העזה. נ"ב לענ"ד הכא כיון דאינו מאמינים איתא לומר דמתנה נתת לי מכח החזקה דאינה מעיזה וע"כ דמחזקי' לי' לחזקה גדולה דאינו יכול לשקר ולהעיד א"כ ממילא ליכא מגו דאיך שייך מגו דנתת לי הא את אמרת דא"י לשקר ולהעיד דרק מה"ט היא נאמנת באומרת כן מתנה נתת לי וברור בעזה"י:

[ש"ך בא"ד בסופו] כל זה נ"ל ברור ודוק. נ"ב ולע"ד דה"ה להרמב"ם נ"מ דבראו וא"י להבעל נאמנת לומר אתה נתת לי לענין גוף הקרן במגו דאחרים נתנו לי ואי דהוי מגו לגרוע טענתה דבטענת אחרים נתנו לו יש להבעל פירות ובטענת אתה נתת אין לו פירות מ"מ יש לה מגו דאחרים נתנו לה ע"מ שאין לבעלך רשות בהם דנהי דלא הי' מאמינים לה להפקיע בפירות ממנו מ"מ עכ"פ היא לא מגרע טענתה וכי היכי דהיינו מאמינים לה לענין הקרן ה"נ נאמנת בטענת אתה נתת לי לענין הקרן:

[ש"ך בדינים העולים מסי' זה אות ג] עתה בידה וי"ל מגו. נ"ב ע' בריטב"א פ"ג דקידושין בדף ס"ה ע"ב שכ' ואפשר דה"ה באשה שתחת בעלה דמהימנא לומר שנתנה לה ע"מ שאין לבעלה רשות בה כל היכא דאית לה מגו עכ"ל: