הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן נט

סימן נט

[שו"ע] והמלוה אומר א"י. נ"ב ואם נשתטה המלוה ע' בט"ז אה"ע סי' צ"ו דגובה בשטרו וע' בס' קצה"ח סי' פ"ב ס"ק ה' שפקפק בזה:

[ש"ך אות א] אבל אם טוען. נ"ב ובספיקא דדינא אם מקרי פרעון או לא יכול הלוה לומר קי"ל דהוי פרעון ש"ך לקמן סי' קכ"ו ס"ק מ"ג:

[שו"ע] אינו גובה בו. נ"ב לענ"ד כך מבואר בהדי' ברי"ף פ' הכותב דאהא דאמר שם המוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול כ' הרי"ף יש מרבוואתי' דאמרי הטעם משום דיכול לומר וכו' א"נ מסתפק לי אם פרוע ומספיקא לא מגבי' בשטרא עכ"ל ואף דהרי"ף שם דחה הטעם זה מ"מ מגוף דין זה לא דחאם: