הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן ל

סימן ל

[שו"ע] חבית של יין הלוהו. נ"ב עיי' באה"ע סי' י"ז ס"ט ובח"מ וב"ש שם:

[סמ"ע אות ט] ואפי' שבועה. נ"ב ע' בס' המקנה לקדושין ד' ס"ה ד"ה ותסברא ע"א בהכחשה:

[הגה] וזה תובעו שניהם. נ"ב עיי' בקצה"ח סי' ע"א סק"ה:

[סמ"ע אות יא] ולא כמ"ש בע"ש. נ"ב ואנן זכינו לאורו חי' הר"ן על סנהדרין ושם מבואר טעם דיעה זו באר היטב:

[שו"ע] אלף ות"ק זהובים. נ"ב בבעה"ת איתא אלף ומביא ה' עדים ומבואר דדעתו כדעת הרמ"ה שבטור דהלואה אחר הלואה א"צ לתביעת שניהם ומש"ה נקט רק אלף והטור דס"ל דצריך לתבוע שניהם שינה וכתב אלף ות"ק:

[ש"ך אות י] ודוק היטב בכ"ז. נ"ב ע' בת' פני משה ח"א סי' ח':

[שו"ע] לאותו ממון. נ"ב לישנא קייטא הוא דהא בדר' חייא לא מקרי כפרן לאותן ממון דהא נאמן בשבועה והיינו כמ"ש תוס' בשבועות דהוחזק רק לחמשי' אבל לאידך חמשים הוי ממון אחר ולא הוחזק כפרן עליהם אלא דהכא מדין חשוד על השבועה דנינן ולא שייך כאן כפרן לאותן ממון:

[ש"ך אות יא] דהתובע צריך לישבע. נ"ב נלע"ד דאם רוצה ליטול רק ק"ן נוטל בלא שבועה דעל הק' זה האומר ק"ן הוי על הק' עד המסייע לדעת הש"ך סק"י ואף לדעת הסמ"ע ס"ק ט"ו י"ל דדוקא לחייב שבועה ל"א כן דעד שהביא לידי ממון ל"ש שיוכחש העד על קצת עדותו בשבוע' משא"כ לסייע:

[סמ"ע אות כד] והוא אחר חצי החדש. נ"ב ואם אחר חצי החדש מעידים על מה שנעשה בתחלת חדש שזה אומר בב' בחדש וזה אומר בג' אמרינן דטעו בעבור' דירחא כיון דכבר נקט בליבי' לזכרון שהי' בב' או בג'. עיי' תשו' שב יעקב חאה"ע ססי' ט"ו:

[סמ"ע אות כט] דאין מדרך המלוה. נ"ב ופשיט דזה דוקא בנתבע טוען שפרע מנה א"כ לפי דבריו מוכחש א' מהעדים באין דרך להודות קודם הפרעון אבל אם טוען שפרע ב' מנים א"כ י"ל שהודה דתחלה על מנה אחד שכבר פרע ואח"כ פרע עוד מנה א' מש"ה מצטרפים כנלענ"ד פשוט: