הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן ז[עריכה]

[הגה] או אביו. נ"ב ואמו גיורת. ובאמו מישראל אפי' אביו נכרי:

[שו"ע] דן את חבירו הגר. נ"ב היינו גר ממש. אבל הורתו ולידתו בקדושה ישראל מעלי' הוי. וצריך הדיין להיות אמו מישראל כ"כ תוס' יבמות דף צ"ח ע"א ודף ק"ב ע"א:

[שו"ע] שהוא אוהבו. נ"ב ע' ת' עבה"ג סי' ל"ג דשותפו במו"מ מקרי אוהבו:

[הגה] ולכן מותר להיות דיין כשזה בורר לו א'. נ"ב ואפי' אוהבו ממש שפסול מדינא מ"מ אם ראובן בורר אוהבו של שמעון אין שמעון יכול לפסלו ואינו דומה לקרוב ואם ראובן בוחר שונא של עצמו יש ספק אם שמעון יכול לפוסלו תשו' חו"י סי' ב':

[ש"ך אות ט] ודלא כנראה מהב"י. נ"ב וע' ת' מהר"א ששון סע"י ס"ו:

[ש"ך אות יד] עיין מ"ש הב"ח בזה. נ"ב דאף דיעבד אין דיניהם דין וע' ת' הראנ"ח ח"ב סי' כ"ב ובת' מהר"א ששון סי' כ"ו:

[שו"ע] כל הפסולי' להעד מחמת קורבה או מחמת עבירה. נ"ב ע' כנה"ג לקמן סי' ל"ד ובהגהת כ"י אות ג' דבעבירה דרבנן לא בעי הכרזה. ובס' עזרת נשים סי' י"ז ס"ק ל"א בסופו השיג ע"ז דבעי הכרזה:

[שו"ע] פסולין לדון. נ"ב ואם נמצא א' מהן קרוב א' פסול כולם פסולים כנה"ג בטור אות ל"ג וע' עוד בכנה"ג סי' ל"ו בטור אות ו' וע' תומים סי' מ"ו ס"ק כ"ח ובת' הרא"ם אלשקר סי' ט"ו ובת' גינת וורדים חאה"ע כלל א' סי' ב':

[שו"ע] ואף על ענין המסין דינם דין. נ"ב עיין בתשובת חכ"צ סי' קל"א:

[ט"ז ד"ה ולהכחיש] בודאי הרשב"א. נ"ב עיין בתשו' שבות יעקב סי' קט"ו: