הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תרמו

סימן תרמו

[ט"ז סק"ו] ראוי להחמיר כיון דהוי ספיקא דאורייתא. לענ"ד הא תוס' כתב דאף דבדבר שבידו לא מקרי דיחוי אפי' בקרבנות. דלא הוי כ"כ דיחוי. והיינו כמ"ש תוס' זבחים כיון דאסור למעט ע"ש. וא"כ לא הוי ס' בדאורייתא דהא פשיטא דמדאורייתא מותר ללקטן כמ"ש תוס' להדיא ביומא דל"ד ב' ד"ה הנ"מ בסה"ד דאותו תקון דמיעוט ענביו אינו נראה תיקון כ"כ שיוחשב תיקון מה"ת עיי"ש. וכן בלבוש כאן כתב דנראה כמתקן וא"כ מדאורייתא ולא הוי דיחוי דהוא בידו. אלא כיון דמדרבנן אסור ללוקטו הוי דיחוי מדרבנן וא"כ הוי ספק דרבנן. אולם במרדכי ריש פ"ג דסוכה כתב דתיקון זה דמיעוט ענביו הוא דאורייתא. ועמש"ל בגליון המג"א סי' שי"ד סק"ה. ונ"מ אם שרי למעט ע"י נכרי דלתוספות שרי דהוא שבות דשבות במקום מצוה כההיא רסי' תקפ"ו סכ"א. ולהמרדכי אסור. ואפשר דגם להמרדכי שרי באומר לנכרי שימעטם לאכילה דבזה אף דהוי פ"ר מ"מ אמירה לנכרי שריא. ע' מג"א סי' רנ"ג סקי"ח. וכעין זה תמוה לי בסוכה דל"ג ב' דמעטינהו אימת וכו' דיחוי מעיקרא הוא. הא בעיו"ט דהוי בידו לגמרי פשיטא דלא הוי דיחוי דאפי' בקרבנות לא הוי דיחוי וצע"ג:

[סעיף ד'] ונשארו שלשה. כל הסעיף הוא מיותר דכבר נזכר זה בסעיף א':

[סעיף ח'] שאפי' אם מהשלשה שבחר קינא תמוה לי דמדברי הרא"ש נראה דבעי' שנשתייר בבד ההדס ג' קינן. ובכל א' מהקן יהיה עלה שבראש הקן האחד עלה א' המורכב על שניהם וצע"ג. אח"כ מצאתי שכ"כ הגאון מהור"א ווילנא זצ"ל. עוד תמהני הא בעלה מורכב על שניהם הו"ל הדס שוטה. ועמד בזה בס' קרבן נתנאל. ולפי דבריו נשאר עדיין התמיה על הש"ע דפסק בסעיף ג' דכה"ג מקרי הדס שוטה:

[מג"א סק"ח] דביבש ראשו. היינו ביבשו העלין העליונים: