הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תריח
סימן תריח
[עריכה][מ"א סק"ג] עמ"ש בשמו סי'. ש"ל סכ"ח. סק"ו כצ"ל. והחילוק מבואר בתשו' הרדב"ז דבענין הצטרכות לאכול בקי החולה טפי ושומעין להחולה אף אם הרופא אומר שהמאכל מזיקהו. אבל בענין הרפואה שהרופא אומר שמזיקהו והחולה אומר צריך אני לרפואה פלו' שומעין להרופא משום סכנת חולה ואפי' בחול עי"ש:
[מג"א סק"י] וגם א"צ לקדש. אפשר דזהו רק ביוה"כ דעלמא כיון דקידוש י"ט דרבנן לא תקנו כלל קידוש ביוה"כ. אבל ביוה"כ שחל בשבת דחיוב עליו מדאורייתא לקדש. ולהסוברים דאין קידוש אלא במקום סעודה הוא דרבנן. י"ל דיצא ידי חיוב דאורייתא בהזכרת שבת בתפלה אם מכווין לצאת ולגבי דרבנן הוי כמו יוה"כ דעלמא. וגם בזה יש לחלק דדוקא מצד יוה"כ לא תקנו קידוש כלל. כיון דע"פ הרוב א"י לאכול לא תקנו משום חולה לחוד. וגם שייך סברת הר"א כ"ץ דלדידיה הוי כחול. משא"כ בחל בשבת דתקחז"ל היה בכל שבת דיהיה קידוש במקום סעודה. ממילא גם שבת זה בכלל. וזה החולה חל עליו החיוב דשבת עכ"פ להסוברים דאין קידוש אלא במקום סעודה הוא מה"ת י"ל דצריך לקדש כנ"ל בעזה"י: