הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תקכו

סימן תקכו

[סעיף ד] ולחצוב לו קבר ולחמם לו מים וק"ק הא זה גם ביו"ט א' מותר ע"י ישראל:

[שם] אבל אם אין רוצים לקברו בו ביום ע' תשו' תשב"ץ ח"א סי' כ"ב:

[מג"א סקז] והליכה חוץ לתחום דומיא. והא דהכא מותר היינו כיון דהולכים עם המת רואים שעושים בשביל המת אבל התם בתשובה מיירי שהמת במקום אחר והולכים לשם לקוברו וההיא דלקמן ס"ח צ"ל כיון דהמת מוטל בשבת בבזיון הקילו טפי ואולם מ"מ ק' מההיא דסעיף ו' דחוזרים למקומם בו ביום והיינו דסופן משום תחלתן והא החזיר שאין הולכות עם המת דבענין זה גם תחלתן לא התירו ואיך נתיר מה דסופו משום תחלתן מה דבתחלתן ג"כ אינו רשאי ודוק:

[מג"א סקי"ד] וא"כ מותר לטלטלן שלא יגנובו וכן נמי שלא יגנובו כצ"ל כן הוא בהרמב"ן היינו דא"נ דלא הוי מלאכתו להיתר דבמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו אלא לצורך גופו ומקומו מ"מ הכא במקום חשש שלא יגנובו מותר מטעם סופן משום תחלתן שימנע דמתיירא שמא יגנובו וסיים הרמב"ן ואפי' בית הסמוך לחומה המשתמר להם מותר להחזירם לבית שירצו דהרי דבר שמלאכתו להיתר אפי' מחמה לצל שרי עכ"ל משמע דזהו ההיתר משום דמקרי מלאכתו להיתר אבל אם מקרי מלאכתו לאסור היה צריך להניח בבית הסמוך המשתמר דל"ש סופן משום תחלתן דלא מימנע כיון דמשתמר וקשה לי הא המג"א כ' לעיל סי' רסו סי"ט דאם המוקצה בידו יכול לטלטלו לאיזה מקום שירצה א"כ כיון דמתירים לו משום תחלתו ליטלו ולהניחו בבית הסמוך. ממילא מותר להחזירו לביתו כיון דהמוקנה בידו. ואף לדעת דאבן העוזר שם. מ"מ הא ס"ל דבכלי שמלאכתו לאיסור. כיון דיש לו היתר לצורך גופו ומקומו מקילים נמי אם הוא בידו דשרי לטלטל. אם כן הכא אף אם כלי קבורה מקרי מלאכתו לאיסור לשתרי להחזירו לביתו:

[מג"א סקט"ו] והו"ה דאסור לילך בספינה. ע' ת' דבר שמואל סימן נ"ו נ"ז נ"ח: