הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תסז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן תסז[עריכה]

[סי' ז סעיף ח בהג"ה] שלא לאכול שום פירות יבישים קליפת פאמראנצען דינן כפירות יבישים חיי אדם כלל קכ"ז ס"ב:

[מג"א סק"ח] הכא דספק הוא שהרבה כו' יש לעיין הא בסי' תמ"ז ג"כ הוי ספק שמא המחבת אב"י ואעפי"כ אוסרים נ"ט בנ"ט:

[מג"א סקי"ב] משהו דרבנן אזלי' בספיקא לקולא לענ"ד מדברי תוס' חולין צ"ז ד"ה אמר רבא מבואר דס"ל דבספק אוסר במשהו:

[שם] ושמא נתבקעו ונ"מ לדידן בלא נתרככו:

[מג"א סקט"ו] שהוא אפוי אין דבר מועט מחמיץ אלא שאין דעתי נוטה לכך שאין דבר מועט מחמיץ כל העיסה כצ"ל:

[סעיף יב] ויש מי שאוסר אם עיין בח"ד סי' צא בביאורים סק"ג:

[מג"א סקי"ט] אסר ליה שהיה בו פילי לענ"ד הא מכל מקום מוכח דהמים נאסרו דאל"כ מה בכך דאית ביה פילי הא בודאי לא נכנס ממש מהחיטי לפילי אע"כ דהמים אסורים דמפליט בצונן אלא דהבשר אפשר דמותר דאינו מפליט ומבליע ואסור רק משום פילי דהמים נכנסים בפילי וכ"נ כמ"ש המג"א סי' תמ"ז סק"ט וא"כ ממילא בבישלם במים דאסור:

[מג"א סקכ"ב] נשתברה אח"כ אסור והיינו כדעת הט"ז יו"ד ססי' פ"ג דלעסו הוי עיכול אבל לא לעסו אפי' נתרסק אח"כ ונתמעט לא הוי עיכול אבל דעת הש"ך שם בהיפוך דאפילו למאן דס"ל דלא ילפי' איסור מטומאה ולעסו לא הוי עיכול מ"מ בנחסר ממה שבלע הוי עיכול ע"ש:

[מג"א סקכ"ה] וכ"כ הד"מ לענ"ד דמ"מ נהי דאם באנו להתיר התרנגולת מדין ס' דרבנן דשמא היה במצה בזה היה הסברא נכונה כיון דזה ההיתר גם על המצה דשמא היה בתרנגולת ממילא שניהם אסורים כההיא דסי' קיא וא"כ נסתלק ההיתר דשאני אומר מ' ס' דרבנן. אבל מ"מ נתקיים ההיתר דתרנגולת מ' ס"ס דבזה ל"ש מאי חזית דהא במצה ליכא ס"ס וא"כ כיון דאלו היה ספק דאסורה היינו יכולים להתיר התרנגולת מ' ס"ס דהא המצה ודאי אסורה מטעם ס' דאוריתא א"כ מה"ת מחמת שהוא דרבנן והי' גם על המצה דס' דרבנן וז"א באמת נסתלק ההיתר דס' דרבנן משום מאי חזית אבל ההיתר דס"ס לא נסתלק ודוק ושאני בההי' דסי' תלט דעל כל בית הוי ס"ס ושוב שייך מאי חזית ודוק: