הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תמו

סימן תמו

[מג"א סק"ב] ונ"ל דחמץ לא מקרי עשה. לכאורה קשה דיבערנו במקומו דהוי בעידנא וצ"ל כיון דמדאורייתא מהני פירור ואפשר לקיים שניהם אסור לשורפו ואחרי דאסרו חז"ל טילטול מוקצה אסור לפרר דלא הוי בעידנ' ולשרפו במקומו ג"כ אסור דמדאורייתא לא דחי כיון דאפשר לקיים העשה ע"י פירור וזורה לרוח:

[שם] דאמירה לעכו"ם. יש לפקפק די"ל דלא מקיים בזה עשה דתשביתו כיון דמבערו ע"י נכרי ואין שליחות לנכרי והוי כנעשה הביעור מעצמו דלא קיים עשה דתשביתו:

[שם] וצ"ע דה"נ אף על פי. בפשוטו י"ל דבשופר אין הפיקוח התחלה למצות תקיעה כלל רק הכנה לקיום המצוה להשיג שופר אבל הכא דנתנה לעכו"ם להוציא מביתו כולה השבתה היא אלא דלא נגמרה עדיין עד גמר ביעורו מהעולם מש"ה מקרי בעידנא ע' בנ"י פ"ב דבב"מ:

[שם] לכן נ"ל דכופה עליו כלי. לפמ"ש לעיל דע"י נכרי לא נתקיים עשה דתשביתו י"ל דמגרע דאם כופה עליו כלי ומבערו בחוה"מ הוי תקון ללאו ואינו עובר למפרע אבל אם יטיל לים על ידי נכרי חסר התקון של הלאו:

[שם] לכן יבערנו בז' ע"י. ובתשו' ח"צ סי' פ"ו כ' דגם ביום ז' כופה עליו כלי ואחר י"ט שורף החטה ואוכל התרנגולת: