הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תמ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן תמ[עריכה]

[סעיף א'] אם הוא חייב באחריותו. היינו בקיבל בפירוש דהא קי"ל אין דין שומרים לנכרי. ואף בקיבל בפי' להתחייב בתשלומין י"ל דלענין פשיעה מהני בלא קנין אבל לענין גו"א צריך קנין. עי"ש בגליון ח"מ סי' רצ"א סכ"ז וע' במחנה אפרים הל' שומרים סי' ח':

[מג"א סק"א] דאפילו בא העכו"ם מותר בפסח ולענ"ד י"ל כיון דהישראל עבר על ב"י כשבא הנכרי בפסח אין הישראל יכול להניחו ליטלו. נהי דלא מקרי נהנה. מ"מ הישראל מחוייב לבערו לתקן הלאו דהא הלאו דב"י ניתק לעשה כדאיתא פסחים דף צ"ה. וא"כ מחוייב לשרפו ולשלם להנכרי מעותו:

[שם] מותר להניח. בפסח:

[שם בבאר הגולה] דעובר עליו. ואולם יש לדון דבס"א בעכו"ם שהפקיד חמצו לישראל בזה הנפקד עובר בקיבל אחריות אבל בישראל שהפקיד לחבירו דמשעה שהגיע ע"פ בשעה ו' דנאסר בהנאה פסקה אחריותו דהא הוא כעפר' בעלמא (וע' מג"א לקמן סי' תמ"ג סק"ה ובאבה"ע ובח"י שם חלקו דמה שלא מכרו לא מקרו פשיע' וא"כ אין הנפקד עובר דבשעה שחל חיובו דב"י כבר פקעה אחריות וע' בחדושי צל"ח):