הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תה

סימן תה

[מג"א ס"ק א'] בין שיצא באונס. למ"ש תוס' בסוגיין די"ל דגם באונס ל"א הבלעת תחומין. ושאני ההיא דלקמן סי' ת"ו בנכנס למקום צנוע כמ"ש תוס' מ"ד ע"א ד"ה א"ד. כיון דכבר יצא מד"א שנתנו לו חכמים והיה מהדין ליתן לו ד"א אחרות. וכיון שהוא בתחום הראשון לא נתנו לו ד"א אחרות אלא חוזר לתחומו הראשון אבל הכא שלא הפסיד הד"א לא יכנס וכ"כ עוד תוס' שם ע"ב ד"ה ומ"מ וכו'. וההי' דלקמן סי' ת"ט ס"ב בפשוטו דהתם לדבר מצוה מהני כדאיתא בסוגיין דמ"ו אבל באונס י"ל דל"ד לדבר מצוה. והיכא דלא הפסיד הד"א שלו לא יכנס:

[מג"א ס"ק ב'] אפי' מחיצה יותר מאלפים. זהו כדעת הראב"ד והרשב"א דדמי לנתנוהו לדיר וסהר אבל דעת הרמב"ם דאין לו אלא אלפים. וכ' הה"מ בטעמו דיוצא שלא לדעת כל מה שנחשב לו ד"א כששבת שם נחשב לו ג"כ כשיצא שלא לדעת כד"א וזהו דיר וסהר אבל בנתנם במקום שלאחר מיכן נעשה המחיצה שהרי אם שבת שם לא היה נחשב לו המקום ההוא כד"א כדלעיל סי' ת"ג כ"ש כשיצא דלא שבת שלא יחשב לו כד"א ודי אם נתיר לו אלפיים אמה כהיתירו דשבת שם עיי"ש:

[סעיף ו'] חוץ לתחום בדיר או בסהר. והשומר הבהמות דר שם רבינו יהונתן וע' שו"ת נ"ב ח"ב חא"ח סי' ס"ז: