הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן שנה

סימן שנה

[סעיף א'] והנ"מ כשהוא תוך י' טפחים. והוא מדברי הרמב"ם פט"ו מהל' שבת וע' במ"מ דס"ל להרמב"ם דהחליף ברשויות דרך מקום פטור אסור אפי' הספינה גבוה י' מעל המים בעי' זיז ד'. אולם הטור דפסק דלהחליף מ"פ אסור ואעפ"כ פסק כאן כהרמב"ם צ"ל כמ"ש הב"י דמ"מ כיון דהוי היתר משרי שרי ותמוה לי מאד היאך מצינו ידינו ורגלינו בפירכת הש"ס בסוגיין ק' ע"ב ולר"ה דאמר כו' הא מ"מ בממנ"פ שרי אם דופני הספינה אינם גבוהים י' הספינה בעצמה כרמלית ואם גבוהים י' מה בכך דהמים אינם עמוקים י' ומטלטל מכרמלית הא מ"מ כשמגביה המים להביאם לספינה מעבירם דרך למעלה מי' מקרקע המים דהוי מקום פטור לר"ה דס"ל מארעא משחי' והוי מחליף ברשיות דרבנן דרך מקום פטור דמהני זיז כ"ש. אע"כ מוכח כדעת הה"מ בשטת הרשב"א דאף בכה"ג צריך זיז ד'. ולדידי' צ"ל הא דלר"ה מהני זיז כ"ש היינו כיון דמקום פטור ממילא מהני זיז כ"ש. אבל בממלא מכרמלית ומטלטל דרך מ"פ לא מהני זיז כ"ש ולזה שפיר פרכי' זימנין דליכא י' וממלא מכרמלית ואף דמטלט' דרך מקום פטור מ"מ לא מהני זיז כ"ש אבל להרמב"ם והטור צלע"ג:

והנה לא מבעי' הפ"י בטעמא דמילת' דבעינן לר"ה זיז כ"ש להיכירא היינו דלאו כ"ע ידעי דהמים עמוקים י'. א"כ בוודאי ק' דהא אף בוודאי ליכא י' מים מהני זיז כ"ש כיון דמטלטל מכרמלית לרה"י דרך מ"פ אלא אף למה דס"ל דלא כהפ"י דנ"ל דבריו סתורים מהברייתא מסוגיא רי"א עמוקה י' ואין גבוה י' וכו'. ופירש"י ותוס' דאלו גבוה י' ס"ל לר"י דמותר להחליף ברשויות דרבנן דרך מקום פטור וס"ל דאפי' זיז כ"ש לא בעי א"כ יקשה לר"ה דס"ל דמארעא משחי' גם אינו גבוה י' לשתרי בלא זיז לר"י כיון דהספינה בעצמותה גבוה י' א"כ מה הפרש בין הספינה גבוהה מעל המים או לא דאם שרינן בגבוה י' מהמים ולא בעי' היכירא דאף לפי טעות העולם דאין עמוקים י' ומטלטלים מהכרמלית מ"מ ליכא איסור כולי האי כיון דמטלטל דרך מקום פטור ממילא גם אינה גבוהה י' ממים הוא כן דאף לפי טעות העולם דאין עמוקים י' ומטלטל מהכרמלית מ"מ הא מטלטל מהכרמלית דרך מ"פ דהא מעבירם דרך למעלה מי' מארעא ואיני יודע הפרש בין גבוה י' לאינו גבוה ולזה מוכרח דלא כהפ"י אלא דהיכר הוא דלאו כ"ע יודעים דהדין דמארע' משחי' ומש"ה שפיר יש חילוק דבגבוה י' אף לפי טעות דממיא משחי' מ"מ מטלטל מכרמלית לרה"י דרך מ"פ אבל אינו גבוה י' לפי הטעם דממים משחינ' יסברו שמטלטל מכרמלית לרה"י שלא בדרך מ"פ. ובזה ניחא ג"כ מה דק' לי במאי דפסקי' בהגהת ש"ע ב' ספינות זו אצל זו אסור לטלטל וכו' אא"כ קשורות או גבוהות מהמים הא סברא זו נסתר לכאורה מדברי ר"ה דס"ל דמארע' משחי'. א"כ כי קתני במתני' ב' ספינות קשורות זו בזו מטלטלים מזו לזו אם אין קשורות אע"פי שמוקפות מטלטלים מזו לזו איך משכחת דבעינן קשורין הא לדידי' כי מטלטלין מספינה לספינה דרך אויר מ"פ מטלטל כיון דהוי למעלה מי' מארע' ולפי הנ"ל ניחא דמ"מ לאו כ"ע יסברו דמארע' משחי' ודמי למטלטל דרך אויר כרמלית (ובאמת לפ"ז קשה לשטת הה"מ דס"ל להרמב"ם דמותר להחליף ברשויות דרבנן דרך מ"פ מנ"ל להרמב"ם דבעי' זיז כ"ש דהא זו ליכא למשמע מיני' דר"ה דדלמא דוקא בדר"ה בעי' היכירא דלא ידעי דמארעא משחי' וממילא אינו דרך מקום פטור דלמא לא בעי' זיז כ"ש. ואפשר לומר דהרמב"ם למד כן ממה דס"ל לת"ק דר"י דאף בגבוה י' אין מטלטלים דבהא פליגי ר"י ורבנן כמ"ש תוס' וס"ל להרמב"ם דמ"מ לת"ק מהני זיז כ"ש) מ"מ קושייתינו הנ"ל אינה מתורצת בזה דזהו מספיקי על דברי הר"י הנ"ל בליכא זיז כ"ש להיכירא עולה יפה חילוק הנ"ל דבגבוה י' ניכר להדיא דהוי דמ"פ ובאינו גבוה י' דיסברו דממיא משחי' וליכא אויר מ"פ אבל בפירכת הש"ס על ר"ה זימנין דליכא י' ובזה יקשה כיון דבאיכא י' במים דמהני היכר זיז כ"ש הרי אף לפי הטעות דממיא משחי' הוי טלטול מכרמלית דלא מהני זיז כ"ש מ"מ הקילו חז"ל בהיכר כ"ש כיון דבאמת מטלטל ממקום פטור אלא דאיכא חשש מראית עין מהני היכירא א"כ אף אי המים אין עמוקים י' הא מ"מ כפי האמת מטלטל בהיתר דמטלטל רשויות דרבנן דרך מ"פ עכ"פ בהיכר זיז כ"ש ולגבי חשש הטעות מהני ג"כ היכר כ"ש כמו בעמוקים עשרה וא"כ מה לי אם עמוקים י' או לא הא מדינא מותר לטלטל ולגבי הטעות אין הפרש בין עמוקים י' או לא וצ"ע:

[מג"א ס"ק ד'] שרי ועושה בו נקב. קאי על סוף הסעיף:

[מג"א ס"ק ז'] כיון דאיכא זיז כ"ש הוי היכר ושרי. ותמוה לי דמאי פריך בסוגי' לר"ה זימנין דליכא עשרה וקמטלטל מכרמלית לרה"י הא לר"ה דס"ל דמארע' משחי' ממילא הוי דרך מקום פטור ומהני זיז כ"ש כמו לדידן אם דופני הספינה גבוהים מהמים י' ועדיף מינה דהא בכל פעם הוי מקום פטור כיון דמארע' משחי'. וצלע"ג וכמו כן ק' לי על פסק הרמ"א דב' ספינות גבוהות מן המים אף באין קשורות מערבים יחד הא סברא זו נסתר מדחזינן לר"ה דמארע משחי' ותמיד מקרו דופני ספינות גבוהים י' וא"כ הא דקתני נפסקו נאסרו היכי משכחת לה וצל"ע:

[מג"א ס"ק יג] והוי חורי רה"י. ק' לי דאם אין הבית כסא למעלה מעשרה אף דהוי חורי רה"י. מ"מ הא נפרץ למקום אסור דהא נפרץ לכרמלית וכמ"ש באה"ע לעיל סי' שנ"ג ע"ב גבי זיז:

[סעיף ג' בהג"ה] העומד בין ב' בתים אסור לפנות שם. נלע"ד דמיירי דמקום מושב הבה"כ לו לבדו והוי הוצאה מרשותו למקום השותפי' דאל"כ דגם מקום מושב להשותפי' אף דהצואה מקרי שבתו בבית כמ"ש המג"א ססי' שע"ו הא עד מקום מושב הבה"כ טלטול בהיתר ואזי איסו' הטלטול בחצ' השותפי' רק בטלטול ד"א אבל בפחות מזה מותר דההולך מביתו בבגדיו לחצר השותפים ופושט שם בגדיו נראה ברור דמותר לטלטל בפחות מד"א וכדמוכח מהא דאמרינן בעירובין דף פ"ז ע"ב והא ר"י אף ברשויות דרבנן אסו' אף דמ"מ כשמורידי' מכותל לחצר וא"א שלא יטלטל בחצר חבירו כ"ש ומה בכך דאפסקי' מקום פטו' הא בטלטל בדרך היתר ג"כ אסו' כמו כסותא וסודרא אע"כ דמכח דאפסקי' מקום פטור לא היה הטלטול באיסו' אינו אסו' בטלטול חצר חבירו רק במחוץ לד"א ואח"כ ראיתי שכן ג"כ דעת אבן העוזר לקמן סי' שפ"ו ד"ה תו נתברר וא"כ אמאי אסו' הכא לפנות הא אין מטלטל הצואה ד"א אע"כ דמיירי הכא דמקום המושב בה"כ לו לבדו והוי מוציא מרשות לרשות וכן הסכים עמי הגאון בעל בית מאיר זצ"ל. ומ"מ אנו צריכים לדברי המג"א ססי' שמ"ו דהרי דינא דבה"כ הוא ג"כ אם הוא בין ב' חצירות כמבוא' בד"מ סי' שנ"ה ס"ג מה בכך דמוציא מרשותו לרשות שניהם הא קי"ל חצירות רשות א' להן אע"כ דהוי ככלים ששבתו בתוך הבית:

[מג"א ס"ק ט"ו] דאין מקום פטו' ברה"י כצ"ל: