הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן שנב
סימן שנב[עריכה]
[מ"א ס"ק ב'] וה"ה אם זרק דבר לרה"ר. מקור הדין בהרמב"ם פי"ג הי"ד מה"ש. וז"ל הזורק חפץ מרשות לרשות והיה קשור בחבלו ואגדו בידו אם יכול למשוך החפץ אצלו פטור שהרי אין כאן הנחה גמורה ונמצא שעקר ולא הניח עכ"ל. והה"מ כ' עלה מפו' בסוגי' שם פ' הזורק ק"ב לכתו' ומתנא אוגדו בידו. וק' לי דזהו ראי' לאגדו בידו דפטור מ"מ מנ"ל דדוקא ביכול למשוך אצלו. דלמא אף בא"י למשוך פטור דהוי כאלו מקצת הכלי שבידו כרה"י והוי כמוציא חפץ שמקצתו ברה"ר ומקצתו ברה"י וצל"ע ומ"מ אף להרמב"ם נ"ל דדוקא כשהחפץ כלו חוץ מידו אלא דהחבל בידו אבל מקצת חפץ בידו בוודאי אף בא"י למשוך כל החפץ אצלו פטור דהא מקצת חפץ אינו ברה"ר ולישנא דהמג"א אינו מדוקדק:
[סעיף ב'] אסור לגוללו אצלו. ק' לי הא אף אם לא יהי' אגדו בידו מ"מ כמו שהוא הספר עכשיו דמקצתו למעלה מי"ט אם גללו אצלו ליכא רק שבות כיון דקצתו נאגד במקום פטור כההי' דפ"ק דשבת ד"ח בכוורת דא"א שלא יעלה קרומית של קנה למעלה מי"ט. ואין לומר דאם יפול מידו מסתמא יפול כל הספר למטה ויהי' הכל למטה מי' דא"כ אין הכותל משופע אמאי מותר דלא נח. הא יפול כולו על הקרקע ויהי' נח אע"כ דל"ג אלא שיהי' בענין שהוא עכשיו הספר באויר וגזרו רק אגדו בידו אטו אינו בידו א"כ תקשי. והנה ראיתי להרשב"א בח"י שבת צ"ט אהא דאמרי' שם עמוד ברה"ר גבוה י' ורחב ד' וזרק ונח על ע"ג דחייב שהקש' הא הדבר המונח עלי' מקצתו באויר למעל' מי' ולשתרי כמו בכוורת. וכ' שם לחלק דדוקא בכוורת דהכלי עצמו אוכל כל הרשות וגם אגדו למעלה מי'. אבל כשאין גופו של כלי גבוה כ"כ שיהי' אוכל כל הרשות לא מהני אגדו דמקום פטור עיי"ש. וא"כ ניחא הכא ואף דקושיית הרשב"א הנ"ל ליתא רק לשיטתי' ולשטת הרמב"ן דבעמוד שאינו מוקף מחיצות ל"א אויר דהי' עולה עד לרקיע אבל לפירש"י ותוס' שם בסוגיי' דנראה דס"ל דגם בעמוד אמרי' דעולה עד לרקיע ליכא קושיית הרשב"א הנ"ל. מ"מ י"ל דמכח קושייתם הנ"ל מחלקים כחילוקי דהרשב"א. אמנם עכ"ז עדיין אינו מספיק. דא"כ דכותל שאינו משופע והספר נגלל עד הגיע לארץ לשתרי דהא הספר אוכל כל הרשות. ואוגדו למעלה מי' לא יהי' חייב אף אם אין אוגדו בידו ודוחק לומר אף דאנו דנין רק להספר כמו שהוא עתה באויר ולא אזלי' בתר סוף דיפול לארץ מ"מ אנו דנין לראש הספר שלמעלה כאלו נכרך ונכפף והגיע לראשו התחתון וצ"ע:
[מג"א ס"ק ה'] וע' סי' שמ"ה ס"י. דלדיעה הא' דשם דדוקא בט' מצומצמת. א"כ היכא קתני הכא משהגיע לי"ט הא כה"ג לא הוי הכותל רה"ר אלא צ"ל דכותל משופע כיון דנח בשפועו דרואה פני הקרקע דרה"ר הוי השפוע רה"ר כמו בזרק הכותל למטה מי' דבילה שמינה ונח בפני הכותל וכמ"ש הריטב"א עי"ש: