הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן שמט

סימן שמט

[סעיף ה'] ואפי' בכרמלית בתשב"ץ ח"ב סי' רפ"א וטלטול במבוי שלא עירב פחות פחות מד"א אינו מותר וכו':

[באבן העוזר] בתחלת דבריו ולפי מה שאכתוב וכו' בכרמלית לכתחלה. לענ"ד כך מבואר להדיא בפירש"י בשבת דף קכ"ז בד"ה ועימר:

[שם] יש כאן עוד תקנה. יש לדון בזה טובא דהא מדברי רש"י שבת ק"א א' ד"ה אבל מבואר דספינה אם אינה עמוקה ט' הוי כרמלית הרי דהספינה כלי מ"מ כשעומדת בכרמלית הוי כרמלית וכמ"ש המג"א סי' שנ"ה ס"י וא"כ לדידן דאין לנו רה"ר לרוב הפוסקים ע' לעיל סי' ש"ג א"כ אזדא התקנה זו ומ"מ י"ל דרש"י סבור דאין כרמלית בכלים. היינו דבעומד כלי ברה"ר הוי רה"ר דבטל לרה"ר וכמ"ש תוס' שבת ה' א' ד"ה כאן למטה מי' מש"ה כלי בכרמלית בטל לכרמלית אבל להסוברים דכלי ברה"ר הוי מקום פטור גם בכרמלית הוי מקום פטור דהרי בלא"ה צ"ל לרש"י כן דהא ל"ש דטעמא דרש"י דכרמלית חמיר בזה דמצא מין את מינו וניער ע' לעיל סי' שמ"ו סי"ט בהג"ה דהא רש"י לא ס"ל כן בשבת ז' א' ד"ה דעדי' הוי כרמלית וכו' א"כ מצינו חומר בכרמלית עיי"ש א"כ דברי אה"ע כאן דקאי להסוברים דכלי ברה"ר הוי מק"פ ועולה שפיר תקנה א'. אח"כ ראיתי שהאבן העוזר להדיא ס"ל כן דכלי בכרמלית הוי ג"כ מקום פטור כמבואר בדבריו לעיל סי' שמ"ה ס"ב ובחדושיו לשבת ה' א' תוס' ד"ה כאן למטה מי' אולם בח"י שם מחליט דגם רש"י ס"ל דכלי ברה"י הוי מק"פ ושכן הוא ג"כ כלי בכרמלית עיי"ש. אבל במחכ"ת הא ברש"י הנ"ל גבי ספינה מפורש בהדיא דעכ"פ בעומד בכרמלית הוי כרמלית:

[שם] דבר"ה פטור. ע' בתשו' עבה"ג סי' קכ"ד וכ"כ בט"ז סי' ל"ז ס"ק י"ב: