הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן שכד

סימן שכד

[סעיף ג'] המורסן כדרכו. צריך לומ' בדרך זה:

[ט"ז ס"ק א'] היה לו לומר אפי'. לא היה צריך לזה הדקדוק דהא בהדיא קתני במתני' אבל לא גובלים. מוקמי' לה כריב"ל:

[סעיף ד'] בקשר שאינו של קיימא. לענ"ד מדברי הרמב"ם פ"י ה"ד שכת' כל הראוי למאכל בהמה מותר לקשור אותו בשבת וכו' משמע לכאורה דבכל ענין מותר לקושרו. וא"כ ממילא הו"ה להתירו. וכך ראיתי בהריק"ש ססי' שי"ז שהביא דברי הרמב"ם להקל. וכ' עלה ונראה דהיינו אפי' יהי' מעשה אומן לקיימו כשיבש. עכ"ל:

[סעיף י"ג] לא על גבי מוקצה. לחד תירוצא תוס' שבת קכ"ב אם נתלשו העשבים לא הוי מוקצה. כיון דבעודם מחוברים ג"כ היו מוכני' לבהמה אא"כ הנהר דמפסיק ולא היה יכול להוליך הבהמה לשם. ולאידך תירוצא שם נלע"ד דס"ל דמ"מ הוי מוקצה לענין טלטול עיי"ש: