הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן שו

סימן שו

[סעיף א'] וי"א שאם אין הבהמה ק' לי הא הדבר פשוט דכה"ג אסור כדמפורש בסוגיין דאסור להחשיך להביא דבר שהוא מוקצה כגון תבנא סרי' וכדאיתא לקמן סי' ש"ז ס"ח. ותוס' כ"כ דרך פירוש דאם גרסי' אין מחשיכים להביא בהמה איירי בקטנה שא"י להלוך ברגלים. והיינו דלהגירס' מוליכים מיירי בגדולה. אבל הדין וודאי דקטנה אסורה ואמאי נקיט הש"ע בלשון וי"א. ובלבוש לא כ' בלשון וי"א רק בסתם והנ"מ בבהמה גדולה וכו':

[מ"א ס"ק ד'] אבל אסור להביאה בידו אם הוא חוץ לתחום. ואינו מותר אלא ע"י קריאה. אבל לילך מעבר לבהמה ולרודפה לעיר לא. תוס' שם. וראיתי שכ"כ הא"ר ולענ"ד אינו מוכח. די"ל דתוס' כ"כ רק לאוקימתא דרבינא. דאוקי לברייתא כגון דתחום שלה מובלע תוך תחום שלו. א"כ מדקתני בברייתא קורא לה. ולא קתני דהולך מעבר לבהמה ורודפה מוכח דזה אסור. אבל לפי"מ דקיי"ל כשינויי דרנב"י דתנאי היא. א"כ הברייתא כפשטו דהוא חוץ לתחום שלה ושלו ואינו יכול לילך לשם. י"ל באמת היכא דהוא תוך תחום שלו. דמותר לילך מעבר לבהמה ולרודפה. ומה"ת להמציא איסור כיון דלא מוכח כן מהברייתא וביותר י"ל דרבינא דהו' ס' דמבחוץ לתחום שלו אסור לקרות לה דגזרי' שמא ילך לשם. מש"ה בתוך תחום שלו גזרי' נמי לילך ולרודפה שמא יביאנו בידים אבל לדידן דבבהמה ל"ג. י"ל ג"כ דתחום שלו מותר לילך ולרודפה דלא גזרי' שמא יביאנה בידים ודו"ק:

[מג"א ס"ק ז'] שכר שבת בכיוצא בזה. נ"ל היינו בכיוצא בזה דהוא ענין קנס ולא הוי שכר שבת רק דמחזי כשכר שבת ואפשר דג"כ רק בהבלעה. אלא שאם תחזור באמצע שבוע. וחשב לימים בזה דוקא שרי בפחיתת חיב:

[מג"א ס"ק ט"ו] למכור מצות שלו לאחר. ולהפקיר דבר בשבת ע' בשער המלך פ"ה מהל' לולב ה"ב:

[מג"א ס"ק ט"ז] ועפי"ז פסק בש"ע שם להתיר שומא. ובסמ"ע הוסיף להתיר מדידה כצ"ל:

[סעיף י"א בהג"ה] בכתב שלהם. ע' לקמן סי' ש"מ מג"א ס"ק י'. ובסי' תקמ"ה סכ"ג. ובשו"ת תשבץ ח"א סי' ח':