הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן ע

סימן ע

[סעיף א'] נשים ועבדים. בירושלמי יליף לה דכתי' ד' אלקינו ד' אחד את שאין לו אדון אלא הקב"ה. יצא זה שיש לו אדון אחר לפ"ז חצי עבד וחצי בן חורין ג"כ פטור ואולם לפי משנה אחרונה דכופים רבו לשחרר. חייב. ע' פ"ק דחגיגה דף ד'. ומ"מ נ"מ היכי דהאדון הוא קטן דא"א לכופו או שהוא סריס או שכבר קיים פ"ו כשהיה נכרי קודם שנעשה עבד. דהנהו כיון דאין כופים פטור מק"ש לטעם הירושלמי:

[מג"א ס"ק ו'] שאני לולב דזמנ' כל היום. אינו מובן לי דהא משמע מלשון הרמב"ם כאן היה עסוק וכו' והגיע זמן ק"ש גומר. משמע דאלו התחיל אח"כ כשהאיר היום דפוסק וכדמשמע מלשון המג"א שכ' שאינו מצוי להתחיל סמוך לשחרית לא גזרו. משמע דרק בסמוך אינו מצוי ולא אסרו לאכול בסמוך. אבל בהתחיל אח"כ הוא פוסק. הרי אף דשייך הדין דהתחיל פוסק בהתחיל ביום. מ"מ בסמוך לא גזרו. א"כ מה בכך דלולב דכל היום שכיח אכילה ושתייה. ומה הפרש בין ק"ש דשייך ג' שעות אכילה ושתיי' ובין לולב דשייך כל היום אכילה ושתייה. ולזה היה נלע"ד דלהרמב"ם גם בלולב ל"ג חצי שעה קודם היום. כיון דאינו מצוי לאכול אז. וההיא דהג"ה בסי' תרנ"א היינו דחיישי' לשיטת הרא"פ דגם בק"ש בהתחיל סמוך ליום דפוסק: