הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן ט[עריכה]

[מג"א ס"ק ב'] כעין משי. והא דעושים ציצית משי למשי ול"ח דיאמרו דצמר שהיא משי ויטילו בצמר ציצית משי דבשניהם יחד לפנינו יש היכר בין זה לזה. וכה"ג איתא בחוה"מ סי' מ"ה סכ"ב. ות"ש. ומ"מ קשה אמאי לא אסרי' לתפור בגד משי בחוטי פשתן מה"ט דיבוא לתפור פשתן בבגד צמר שיחשוב שהוא משי וצ"ע:

[שם ס"ק ד'] מ"מ לדעת המקילי' לעשות קאי אמ"ש תחלה דשתי צמר וערב משי דאין לו תקנה לדעת הר"ם והוא דעת הי"א שבמג"א ס"ג דצמר ופשתים יחד הוא דפוטר באינו מינו. ע"ז כ' להמקילי'. ר"ל שמקילי' לעשות ציצית צמר למשי דאין חוששי' לדעת הר"ם כמ"ש המג"א ס"ג דנהיגי עלמא כן ליטול חוטי צמר ולא משי דהמשי לא יפטור את השתי צמר. כנלפ"ד פשוט. דלא כמחצית השקל. וכל דבריו בזה תמוהים:

[שם ס"ק ה'] וע' ברא"ש בשם בעל העיטור כצ"ל:

[שם ס"ק ח'] ול"נ דיעשה כנפות. יצא מפלוגתא זו ונכנס לפלוגתא אחרת דלהרמב"ם הוי כלאים דאורייתא. עי' ביו"ד סי' רצ"ט. ע"ש: