הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן נו

סימן נו

סי' נ"ו ס"א י"ב חדש מיום התביעה. נ"ב אם נותנים ליבם בחור יב"ח ע' תשובת הראנ"ח ח"א סי' ע"ה ובתשובת מוצל מאש סי' ס"ה:

ס"ג במזונותיה. נ"ב ולענין מעיד ע' ריטב"א ולקמן רס"י ק"ס:

אע"פ שלא כנס. נ"ב ואם מת ע' הר"ן פ' נערה ד"פ ע"ב. ולענ"ד מדברי תוס' יבמות נ"ג א' ד"ה מהני תנאי מוכח דס"ל דהגיע זמנה ונתאלמנה דניזונית מיתומים. ואולם עדיין ק' לי אף אם בעלמא אוכלת היינו כיון שכבר אכלה. אבל בפסולות דלא אכלה מה"ת נימא דתאכל לאחר מיתה ואך שייך לדון כשהגיע זמנו דליכא זמן דאסורא לו. ואולם מלשון תוס' דכתב דלא גרע מהגיע זמנו והקשו דמ"מ הא בר"פ יש מותרות אמרינן דאין לה מזונות דבעמוד והוצא קאי. ולא הקשו בפשיטות דל"ש בזה הגיע זמנו כיון דאסור ליה משמע דס"ל דמ"מ שייך בזה דין הגיע זמנו וצ"ע:

שם הגה ואח"כ חלה. נ"ב ע' מהרש"א ומהר"ם שיף דבחלתה היא אף אחר שהגיע זמנה תליא באיבעי דהש"ס אם יכול לומר הא קאימנא:

ס"ד הגה כדי לירשה. נ"ב עיין לעיל סי' ל"ו סי"ח בהגה. וע' תשו' כנ"י ח"ב סי' ל"ז: