הגהות רבינו פרץ על סמ"ק/רפ

ואין זכירה אלא ביין דכתיב זכרו כיין לבנון וכתיב נזכירה דודיך מיין.

אך אם מצפה שיהיה לו יין למחרתו לא יטעום עד שיבדיל כדאמרינן באמימר דבת טוות:

אך קשה מההיא דאמר אביי כי הוינן בי מר וכו' ושמא רוצה לומ' הכל בבית אחד וכגון מבית לעליה או מחדר לחדר דאילו מזוית לזוית בלא חילוק מחיצות אפילו ע"מ לא בעי כדפירש הר"י בפנים. ואותם בני אדם ההולכים לעשות קידוש לאלמנות הן יוצאות והם אינם יוצאים. ולכך נהגו שלא לשתות בבית האלמנות ואף על גב דשיטת התלמוד מוכחת כן שהיו רגילין לשתות בבית הכנסת מכוס של קידוש אף על פי שלא היו יוצאים מכל מקום נכון להחמיר. עכ"ל.

מיהו אף לפירש ר"ת במקו' שאין יין נכון הוא לקדש על הפת יותר מעל השכר אף אם הוא חמר מדינה. (ש"ע המנהג הוא כך דוקא בלילה אבל בבוקר יברך על השכר שהכל קודם ברכת המוציא)