הגהות רבינו פרץ על סמ"ק/רעא

צ"ע בסמג וברי"ף או הלכה בר' יהודה הנשיא או כרבי נתן ובפנים משמע גבי אחים שחלקו דהלכה כרבי נתן עכ"ל:

ודווקא במאני תשמישיה דיקירי עליה אבל יריעות קנבוס או פשתן שעושים בעלי בתים למכור כתגר דמי. ע"כ:

דסתם פירות דעתייהו אשומת דמים:

דמלת' דלא שכיחא היא שלא יקפיד למנות המעות ומכל מקום מחזיר לו אונאה אף על גב דבחליפין אין להם אונאה שאני הכא דמכור אמר ליה. עכ"ל

מיהו בפלגא יש להם אונאה כדאיתא בתוספת על פי הירושלמי.

פיר' ר"ח שאומר ללוקח כך וכך אני משתכר עמך עכ"ל:

ולא קשיא מהא דאמר כר' המפקיד משלם דמי בשר בזול ופירש בתוספות דדינא הוא ולא פשרה לפי שאינו ראוי להשהות עד יום השוק התם מיירי כשהסרסור הוא המוכר שהוא פטור בשבועתו. וכן כל הנקרא שומר השוורים אמרינן דאינו משלם כי אם דמי בשר בזול אבל כשהמוכר אינו סרסור שאז חייב המוכר לשלם את הכל. ואם היה המוכר סרסור הרי זה ישבע היסת שלא היה יודע במום זה ויפטר מפני שהיה לו ללוקח לבדוק על השור שלא היה לו לסמוך על המוכר כיון שהסרסור הוא המוכר ^{(הג' א)} אבל מחזיר לו השליש מן הקרן עכ"ל.