הגהות רבינו פרץ על סמ"ק/רכ
והיכא דליכא חסא נוהגין ליקח צירופוליו"ו בלע"ז והיינו מרירתא דמפרש בתלמודא כדפי' בקונטריס אך מכל מקו' טוב לחזר אחר חסא מטעם שאמרנו אפי' לקנות בדמים יקרים. ואם תאמר איך נפטר באכילת מרור מברכת נהנין. ופירש רש"בם דברכ' ירקו' פוטר' אותה. ותימא והרי יש הפסק גדול בנתי' והיסח הדעת ופירש ר"י הלכך אין מברכין על המרור בורא פרי האדמה משום דהוי דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה דאין צריך לברך כלל עוד טעם אחר (הג' א) הלכך אין לברך עליו ברכת הנהנין לפי שאי' באין להנות אך לזכר והוה כחנקתיה אומצא דלא מברך הואיל ואינו בא ליהנות ויש נפקותא בין שני הפרושים הללו לרש"בם אין מברכין בורא נפשות רבות אחרי הירקות של טבול ראשון לפי שעדיין הוא זקוק לאכול מרור ע"י אותה ברכה של ירקות ולפי פירוש שני צריך לברך. ונשמע בשם גאון אחד כי בכל ספק ברכות כזה טוב למנוע מלברך שלא יחשב ברכה לבטלה מיהו טוב שלא יאכל מן הירקות כזית כדי שלא יברך בורא נפשות רבות. וגם יפטור מרור מבורא פרי האדמה כי כן יסד רבינו יוסף טוב עלם בסלוק שלו למה ירקות באו תחלה כדי לפטור מרור מברכה הראויה לה.