הגהות רבינו פרץ על סמ"ק/קפב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אומר ר"י בתוספת דיבמות (דף נד) כי מאונס ומפתה למדנו שהנטען מן הפנוייה מצוה לכונס' (ש"ע אם ודאי בא עליה אבל בקול בעלמא י"א שלא לכנוס משום לזות שפתים ועיקר).

(הג' א) באונס דאי במפתה מסתמ' מחלה ליה כיון דמדעת' עבד ופטור ביתומ' אך אם פירשה לו היתומה שאינ' מוחלת מחייב גם במפתה.

ונפקא לן מאשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע עצמו.