הגהות רבינו פרץ על סמ"ק/קד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כדאמרינן בברכו' שכן דרך בני מלכי' לעמוד בשלש שעות ביום ואע"ג דתחל' ג' שעות קמו מלכי' כדמוכח מההיא דקדמו עיני אשמורות. מכל מקו' כל שע' שלישת שהיא שעת העמידה קרי ליה ובקומך שאז קורין המלכים קריאת שמע:

נח היינו שבא ונע היינו שאר נקודו' חוץ משבא שנקראי' תנועו':

וכן נהגו בכל אותו ואתם ואת. שאחר תיבה שסופה מ' וכן צריך ליתן ריוח בין וחרה אף. דלא לשתמע וחרף.

דוקא שאינו יודע היכן טעה אבל אם היה יודע שדילג תיבה או רחוק אינו צריך לחזור אלא מאותו פסוק ואילך. ואומר הרמב"ם ז"ל כשחוז' לראש פרק ראשון חוזר לואהבת

בין גאולה לתפילה אינו מפסיק כלל לפיכך טוב להמתין בעושה פלא ולענות עם הצבור: