הגהות רבינו פרץ על סמ"ק/צב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ילולי יליל כאד' המקונן ובוכה קולו' קצרי' סמוכי' זה לזה. וגנוחי גנח כאד' הגונח מלבו כדרך החולים שמאריכין בגניחותיהם:

פירוש כשהקהל יושבים אחר קריאת התורה אז התוקע תוקע מעומד דגמרינן לכם לכם מספיר' העומר והתם כתיב בקמה פירוש בקומה. ומהאי טעמא מברכין אציצית מעומד דכתיב לכם והיה לכם לציצית וכן עומר וסימניך עצ"ת ה' לעולם תעמוד ר"ת עומר ציצי"ת תקי"עה. כתבו רמב"ם ורי"ף זה שתוקע כשהם יושבים תוקע כשהם עומדים. ואם סח ביניהם אף על פי שעבר אינו חוזר ומברך. וצריך להאריך בתקיעת קשר"ק יותר מתקיעת קר"ק. דאמרינן שיעור תקיעה כתרועה א"כ תקיעת קשר"ק צריך שתהא כנגד תרועה ושברים ואומר ר"י שאין אנו סוברין בבל תוסיף אחר שאינם יחד כמו חמשה מינים בלולב ה' ציצית בטלית ה' פרשיות בתפילין:.....

(הג' א) ורבינו חיים כהן הנהיג לתקוע במלכיות קשר"ק קש"ק קר"ק ובזכרונו' קש"ק קר"ק קשר"ק ובשופרות קר"ק קש"ק קשר"ק.

(הג' ב) שופר של ר"ה אין מעבירין עליו את התחום וכו' (הג' ג) ואם הגוי הביא שופר או לולב ואתרוג מחוץ לתחו' ביום טוב מותר לצאת בו אפילו ישראל שהובא בשבילו.

(הג' ד) ומ"מ רגילין לתקוע לנשים יולדות גם מברכין (ש"ע סימן תקפט יברכו לעצמן אבל אחרים שכבר יצאו לא יברכו להן) ולא הוי ברכה לבטלה כיון שמכניסות עצמן בחיוב (הג' ה) מידי דהוה אלולב.

(הג' ו) שופר גזול פסול (ש"ע סימן תקפ"ו הגוזל שופר ותקע בו יצא אפי' לא נתי אשו הבעלי') ואם גזל קרן ושיפהו דמים הוא חייב ליתן לו ויוצא בו.