הגהות רבינו פרץ על סמ"ק/פט

^{(הג' א)} ויש שרוצים להתיר רק שיחזור מיד כשיפרו' ממתו וילך בקצרה כמו גבי ^{(הג' ב)} טומאה דבפני' במקדש וטעות הוא בידם חדא דשמא לא יברור לו הקצרה ועוד אי אפשר ^{(הג' ג)} שלא ישהא מעט ואפילו לא שהה שיעור שהייה דכה"ג במקדש פטור הכא חייב משום דמבעיא לן פ"ג דשבועות בנזיר ^{(הג' ד)} אי בעי שהייה למלקות וקאי בתיקו. ^{(הג' ה)} וספיקא דאורייתא לחומרא. ומסתמא ה"ה גבי כהן ^{(הג' ו)} דעיקר הבעיא למלקות כדמוכח התם. ^{(הג' ז)} ואף אם נמצא במס' שמחות דמותר לטמא לשאר מתים בעודו עסוק במתו מכל מקום אחר שפירש אסור: ואם תאמר הרי כבר מחולל הוא ויש לומר דמכל מקום מוסיף טומאה על טומאתו בחזרתו דכיון דפירש אם היה יוצא מבית הקברות הנוגע בו לא היה טמא כי אם טומאת ערב ^{(הג' ח)} כשהוא חוזר מלקברו אחר הנוגע בו באותה שעה טמא טומאת ז' מטעם חבורים.

^{(הג' ט)} כגון לישא אשה וללמוד תורה.

^{(הג' י)} שדה שאבד בה קבר.

זולתי השיניים:

ורובע קב עצמות:

לפי שאי אפשר שיגע בכולו. שאינו גוף אחד מה שאין כן במשא ואהל.

שדה ^{(הג' יא)} שנחרש בה קבר אהלו' דף סז תמורה דף יג

^{(הג' יב)} פי' דמתני' ליכ' לאוקמי בכל טומאו' ^{(הג' יג)} דהא איכא טומאות שהנזיר טמא עליהם טומאות שבעה ומזה עליו שלישי ושביעי ואינו מגלח עליה' ואינו מביא קרבנות ואינו סותר ימי ספירתו ואין עולין לו ימי טומאתו למנין ימי נזירותו. והכהן מוזהר עליהם כדאית' בנזיר אלא ר"ל כל שם טומא' שאין הנזיר מגלח עליה כגון כלי מתכו' ^{(הג' יד)} ודופקי דופק כדאיתא בנזיר:

פירש מן הצד.

פי' גלוי לשמש ולאויר:

היא סלע נירונית על שם נירון קיסר:

^{(הג' טו)} פי' מביאין טומא' אהל לכלי' שמאהילי' עליה' וחוצצין פי' שמצילין מן הטומאה כלי' שעל גביה' מפני שחוצצין בינ' ובין הטומא' דאי לאו הכי היו מאהילין על המת.

פירש חטט בשבלים מקום לבנו קטן כדי להצילו מן השמש:

אירוס וקיסוס מיני דלעת הם ועליהן רחבים. וירקות חמור עשב יאכלנו החמור.

טעמא דדמי לאילן המתקיים כל השנה:

טעמא דכיון דמקבלין טומאה אין חוצצין בפני הטומאה:

טעמא דאינם אהל המתקיים וכמאן דליתנהו דמו:

שהם האירו' והקיסוס וירקות חמורים ודלעת יוני'. וכיפת פי' חתיכת. ^{(הג' טז)} וטלית המנפנפת פיר' תלויה ברוח והרוח מנשב בה: