רצג[עריכה]

דסופן אע"פ שאין תחילתן ט"ס וצ"ל וסופן ?לו והיינו שפסקה בטהרה ולא בדקה עד יום השביעי וע' סמ"ג:

ו' עונות שלימות כי שמא תפלוט ש"ז והפולטת סותרת יום אחד:

לידה כו' לר"ת ז"ל זהו הלמד של הסי' יע"ל קג"ם דהלכה כאביי ועיין תוס' וסמ"ג:

בימי טוהר אינו סותרת. היינו במקום שבועלין על דם טוהר:

ומותר לגמור ביאתו כו' וא"צ לפרוש באבר מת כדלעיל בסימן רפח:

וקי"ל דהמקשה בימי זיבה טהורה. דבימי זיבה מעוברת המקשה וילדה בקישוי ולד גמור טהורה מן התורה ועיין סמ"ג אבל בימי נדה אף המקשה טמאה משום נדה:

וצריכה לטבול במ' סאה אפי' כמעיין היינו גבי נדה וכל אדם אבל בכלים סגי במשהו אפי' מדרבנן ועיין סמ"ג:

או בכדי שתרד מן המטה יש ט"ס וצ"ל והיינו בכדי שתרד כו' ועיין סמ"ג:

ומותרת לשמש שלא בשעת וסתה. עיין במרדכי שפירש כזה ואין כן דעת כל הפוסקים ועיין טור ואחרוני' ואפשר לפרש דברי רבינו שכתב ומותר' לשמש שלא בשעת וסתה קאי על ואם יש לה מכה שחולה בה דוקא שלא בשעת וסתה ולא בשעת וסתה דאל"כ לא תטמא לעול' וכן משמע מדברי הסמ"ג:

הרשו' בידה. מיהו אם תמצא דם על ראש המכחול תהיה אסור' לטול' ולא תנשא לשום אדם ועיין סמג:

הנוטפים כו' עיין סמג ורבינו ז"ל קיצר בזה למאוד ועיין לעיל סי' קצט: