ריז[עריכה]

שלא לאכול חדש כו' והתקין רבן יוחנן בן זכאי. פי' דרש והתקין שאחר החורבן אסור יום הנף עד הערב ומן התורה וכן הוא בסמ"ג ובהרי"ף והרמב"ם ז"ל וכרבי יהודה אך לשון רבינו ז"ל שכתב ושלא בזמן בהמ"ק האיר המזרח מתיר צ"ע ונראה ליישב דברי רבינו ז"ל שיבוא על נכון שדעת רבינו ז"ל בודאי כמו דעת הראשונים ז"ל דיום הנף אסור לאחר החורבן מדאורייתא עד הערב אך לגבי השרשה סובר רבינו ז"ל דבעינן דוקא שיהא ההשרשה קודם האיר המזרח של ששה עשר ואם לא השרישה התבואה עד ערב של סוף י"ו אסורה עד עומר הבא ויש טעם לחלק בין איסור החדש לבין איסור ההשרשה דבעינן לחומרא שישרוש קודם האיר המזרח דבשלמא גבי איסור חדש דרשינן מרומיא דקראי דכתיב עד הביאכם וכתיב עד עצם לחלק בין בזמן הבית ובין שלא בזמן הבית דאסור כל היום לרבי יהודא דעד ועד בכלל וכדאמרינן במנחות בפרק רבי ישמעאל (מנחות דף ס"ח) וע"ש אבל גבי איסור ההשרשה דמפקינן לה שם דף ע"א ע"א מקראי דגבי עומר ושתי הלחם תליא העיקר בהקרבת העומר לעולם אף שלא בזמן הבית וכן מוכח להדיא בפסחים בפ' מקום שנהגו (פסחים דף נ"ה) דמסיק שם רבינא אליבא דרבי יהודא דהרי מקצת היום ככולו לא אמרינן ומסתמא איירי שם הברייתא דר' יודא המנכש בשלשה עשר. בזמן הזה ואי הוה גבי השרשה נחשב יום הי"ו כולו עד הערב וכמו איסור החדש א"כ לא הוי אלא חד מקצת היום ככולו ולפ"ז הא דכתב רבינו ז"ל ושלא בזמן המקדש האיר המזרח מתיר קאי ארישא דגבי השרשה לחומרא ודוק בזה היטיב