לדלג לתוכן

הגהות חדשות על סמ"ק/עח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שחייב להצילו ומסיק בש"ס דחייב אפי' להוציא ממונו ולשכור בני אדם להצילו ואם יש לחבירו מחוייב לשלם לו כן כתב הרא"ש

וכן רודף אחר כו' פי' עובר נמי משום לא תעמוד אם לא הצילו אף בנפשו של רודף ועיין סמ"ג לאווין ועשין

אבל אין ב"ד כן פסק הרמב"ם והסמ"ג: כיון שנתכוון. למצוה וניתן לו רשות להצילו לזה ועיין הרא"ש

והוא שחייב מיתה כו' כי שבע בן בכרי הי' חייב מיתה שהי' מורד במלכות וכן מפורש התוספתא מתרומו' פ"ו

ור' יוחנן: והרמב"ם ז"ל פסיק כר"ל משום דבירושלמי שם מייתי עובדא שם שנראה שסובר כר"ל ומשום זה לא הכריע רבינו

ונראה דמיירי שהוא בסכנה כו': היינו לר' יוחנן דמתיר למסור אפי' אינו חייב מיתה וזהו דווקא דגם הוא בסכנה וכמו הך דשבע בן בכרי אבל לר"ל דמיירי דווקא בדחייב מיתה נראה דאף שהוא חוץ לסכנה מוסרין אותו ועיין בתשובות ב"ח סימן מ"ג:

דאין אותה משנה כו': אם יחדוהו ואפשר אפילו לר"ל כיון דאינו חייב מיתה אלא מהמלכות ולא ע"פ ב"ד וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל: