סה[עריכה]

מוסר בנו. כדאמרי' בפ' ד' מיתות. דלהעביר היינו שהאב מוסרו להכומרים:

ומעביירו ע"ג האש. האב מעבירו ברשות הכומרים סמ"ג. ועיין רמב"ם פ"ו מה' עכו"ם: בקפיצה. שם בפרק ד' מיתות מסקנא דרבא דדרך העברה בעינן. ועיין פירושו בהרמב"ם. ובמפרשים שם:

ואם העביר עצמו. כי עבודת המולך הוא שמעבירו ע"ג האש ואינו שורפו. וע' רש"י. והרמב"ם שם:

או כל זרעו. וכדאמרינן שם. מזרעך ולא כל זרעך. וכגון שהעבירם בבת אחת או שאין לו אלא בן אחד. דאל"כ מקמא חייב ליה סקילה. תוספות שם:

תשובה לשואלים. לשון הסמ"ג ויש טעם בזה לתשובת המינים וכו'. וכמו בהגה"ה וע"ש באורך:

ומולך לאו ע"ז הוא. אלא חוק שהיה להם והתורה הזהירה על חוק זה וחייבו עליו סקילה. ונ"מ דאם זיבח וקיטר לפני מולך פטור. או אם העביר מזרעו לשאר עכו"ם שאין דרכו בכך פטור דהואיל שאינו שורפו. ומולך דוקא כתיב. ועיין רמב"ם ובכסף משנה שם: