הגהות חדשות על סמ"ק/א

א

הכי קאמר כשם כו'. נראה לבאר דברי רבינו ז"ל שבא באריכות דבריו לתקן מה שהביא הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על ספר המצות להרמב"ם ז"ל שבה"ג לא רצה למנות דבור אנכי למצוה שיעלה במנין התרי"ג מצות שאין מנין תרי"ג אלא גזירותיו יתעלה שצוה עלינו לעשות או מנענו שלא לעשות אבל האמונה במציאותו יתעלה הוא העיקר והשורש שממנו נולדו המצות לא שייך שימנה בחשבון המצות ולכן לדעת בה"ג דבור אנכי שהוא האמונה באלהותו יתברך לא יבא בחשבון ומה שאמרו בתלמוד שמנין תורה דהיינו תרי"א מצות שמעו מפי משה ושני מצות שמעו מפי הגבורה היינו בהלאו דלא יהי' לך יש שני אזהרות וכמו שמביא הרמב"ן ז"ל שם בל"ת סימן א' ורבינו ז"ל דעתו כדעת הרמב"ם והסמ"ג שדבור אנכי ימנה בחשבון כמ"ש בפ"ג דמכות ד' כ"ד א' על סמך המקרא תורה צוה לנו משה וגו' שמנין תורה דהיינו תרי"א מצות צוה משה ואנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום הרי שמנו דבור אנכי מכלל המצות ולא משום מצות אמונה במציאותו ית"ש אלא משום צפית לישועה שזו היא שגזר עלינו לעשות ולזה נתכוין רבינו מ"ש וע"כ מאחר שהוא דבור כו' לומר שגם באנכי יש צווי על אמונת העתיד וכמ"ש לקמן בהג"הה ולא כמו שנראה לכאורה מדברי רבינו ז"ל שיהא במצות אנכי שתי מצות דא"כ יקשה דהא שמעו מפי הגבורה ג' מצות וכמו שמקשה שם הרמב"ן ז"ל על הרמב"ם ז"ל בל"ת סימן א