הגאון מווילנה על משלי טז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | הגאון מווילנה על משליפרק ט"ז • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ט"ז, ב':

כׇּֽל־דַּרְכֵי־אִ֭ישׁ זַ֣ךְ בְּעֵינָ֑יו
  וְתֹכֵ֖ן רוּח֣וֹת יְהֹוָֽה׃


(משלי טז ב): "כל דרכי איש זך בעיניו" - כל דרכי האדם נמשכים אחר הרצון הראשון, ומה שעולה על רוחו ברצון הראשון, והרצון בא מן הרוח כמו שפירשתי, הוא זך וישר בעיניו, ואף שעושה עוול, הוא מראה פנים שהולך בדרך הישר, אך "ותוכן רוחות ה'" הוא יודע כל זאת - איך רצונו אם לא היתה ברוחו רמיה, כלומר, ברצון הראשון אם לא היתה שום פניה כלל, ואם הוא זך וישר.