האריה בסוגר

הָאַרְיֵה בַּסּוּגַר / הרב אברהם יצחק הכהן קוק

א.
וְשָׁבוּר הוּא הָאַרְיֵה הַשָּׂב
וְעָיֵף הוּא מֵרוֹדְפָיו הָרַבִּים.
וְנָתוּן הוּא בְּסוּגַר צַר
וְזִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת עוֹלִים עַל לִבּוֹ.
זִכְרוֹנוֹת שֶׁל חֹפֶשׁ,
שֶׁל גְּבוּרַת יַעַר.

וְגוּרָיו יְלִידֵי שְׁבִי,
לֹא עָיְפָה נַפְשָׁם
גַּם לֹא גָּדְלָה
לֹא נִמְחֲצוּ מַחַץ אוֹיֵב
כִּי לֹא רָאוּ קְרָב,
וּגְבוּרַת הַיַּעַר לֹא יָדְעוּ.

אָמְנָם הַסּוּגַר הַצַּר
מֵעִיק לָהֶם מְעַט,
מוֹנֵעַ הוּא אֶת שׁוֹבְבוּת יַלְדוּתָם.
אֲבָל לֹא יֵאָנְחוּ גּוּרִים
עֲבוּר דָּבָר זֶה הַקַּל,
וּבְרַק עֵינֵיהֶם הַנּוֹצֵץ
בִּגְלַל זֶה לֹא יוּעַם.

מִתְרַעֲמִים הֵם עַל הַזָּקֵן הָאָב,
לָמָּה זֶה יַעֲמִיק בְּמַחֲשָׁבוֹת,
וְיִשְׁכַּח בִּגְלָלָן אֶת הַחַיִּים.
עוֹד יֵשׁ מָקוֹם לִרְקֹד מְעַט
גַּם בְּסוּגַר זֶה הַצַּר.
תְּמֵהִים הֵם הַיְּלָדִים
בִּרְאוֹתָם אֶת הָאַרְיֵה הַזָּקֵן
כָּכָה שָׂח וּמִתְאַנֵּחַ.

ב.
הִתְנַעֵר פַּעַם הַיָּשִׁישׁ
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ לְגוּרָיו הַשּׁוֹבָבִים:
יֵשׁ עוֹלָם מָלֵא אוֹר,
שָׁם שׂוֹרֵר אַךְ חֹפֶשׁ וּדְרוֹר,
יֵשׁ יַעַר רְחַב יָדַיִם,
וַעֲבֻתִּים שָׁם גְּבוֹהִים מְאוֹד
וְנָאִים הֵם אַרְזֵי אֵ-ל הָהֵמָּה.
וּמֵשִׁיב נֶפֶשׁ הוּא רֵיחַ הַיַּעַר
וְנֶפֶשׁ חַיָּה לְמַכְבִּיר בְּקִרְבּוֹ,
וְהַכֹּל חַי וּמִתְעַנֵּג בְּחֵרוּת.

וּכְשֶׁהָיִיתִי בְּגִילְכֶם יְלָדִים,
שָׁמָה מָלַכְתִּי בְּגָאוֹן וְעֹז,
כָּל חֵיל הַיַּעַר מִפָּנַי שָׁחוּ,
וְלוּלֵא רוֹדְפַי שֶׁשָּׁבְרוּ גְּרָמַי,
וְלוּלֵא סוּגַר זֶה הַצַּר,
אָז מָלַכְתִּי גַּם עַתָּה בַּיַּעַר,
וְחֹפֶשׁ וְגָאוֹן מְלֵאתֶם גַּם אַתֶּם.

הַדְּבָרִים יָצְאוּ מִפִּי הַשָּׂב,
וְהַנְּעָרִים רְקֹד חָדְלוּ,
וְתַחַת עֵינֵי שָׂשׂוֹן
עֵינֵי נָקָם בָּמוֹ נִרְאוּ,
עֵינַיִם מְלֵאֵי אֵשׁ וָדָם,
וּבְקֶצֶף נִסְתָּר וּבְרוּחַ מַר
הִתְאַמְּצוּ לִשְׁבֹּר
אֶת הַסּוּגַר הַצַּר.

ג.
נִשְׁמַת הַכְּפִירִים בַּגּוּרִים קָדְחָה,
וּכְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם רָאוּ
אֶת כָּל תֹּקֶף
אֲשֶׁר לִמְלוּכַת הַיַּעַר.
חָזְקוּ עֲלֵיהֶם הַגַּעְגּוּעִים
לָצֵאת לַמֶּרְחָב,
לַמָּקוֹם שָׁם מָלַךְ הָאָב הַשָּׂב.

לֹא יָכְלוּ לִשְׁקֹט עוֹד בַּסּוּגַר,
רֵיחַ אַלּוֹנֵי הַיַּעַר
כְּמוֹ עָלָה תָּמִיד בְּאַפָּם,
וּשְׁלַל צִבְעֵי נִצָּנָיו
לָקַח לִבָּם שְׁבִי.

רוּחָם לֹא שָׁחָה,
וְלֹא נֶאֶנְחוּ
כְּמַעֲשֵׂה הַזָּקֵן
שֶׁגְּרָמָיו נִשְׁבְּרוּ
וְאוֹר חַיָּיו קָדְרוּ
מִפְּנֵי עָקַת אוֹיֵב
שֶׁהָפַךְ אֶת עוֹלָמוֹ.

וּבְגַעְגּוּעִים שֶׁל רוּחַ
שַׁלְהֶבֶת יוֹקֶדֶת
לְבָבָם עוֹרֵג אֶל הַיַּעַר.

ד.
אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים
אוֹהֲבִים אַתֶּם אֶת הַיַּעַר,
אָמַר פַּעַם הַיָּשִׁישׁ הַשָּׁבוּר,
אָז נִשְׁמַת כְּפִירִים
עוֹדֶנָּה חַיָּה בִּלְבַבְכֶם.
זֶה הַסּוּגַר הַצַּר מְעוֹנְכֶם בַּל יְהִי,
כִּי לָכֶם יָאָתָה מְלוּכַת הַיַּעַר.

דִּבְרֵי הַיָּשִׁישׁ
לֵב הַיְּלָדִים אִמְּצוּ,
וּבָרוּחַ אֲרָיוֹת וְעֹז כְּפִירִים
הֵחֵלּוּ לִנְקֹשׁ עַל הַסּוּגַר הַצַּר.
בְּפַרְסוֹת וּמְתַלְּעוֹת וְשַׁאֲגַת לְבָאִים
הֶחְרִידוּ אֶת הָעַלִּיזִים
שׁוֹבֵיהֶם הַשַּׁאֲנַנִּים.
וּבְרוּחַ עֹז מָלֵא חֶמְדַּת הַיַּעַר
שָׁבְרוּ נִפְּצוּ קִירוֹת הַסּוּגַר הַצַּר.

ה.
לְמַרְאֵה גְּבוּרַת הַגּוּרִים
נִמְלָא אֹמֶץ גַּם הַזָּקֵן הַשָּׁבוּר,
וְזִיק נִשְׁמַת הָאַרְיֵה בּוֹ הִתְלַקֵּחַ,
וּבְרֹאשׁ יְלָדָיו גִּבּוֹרֵי הַחַיִל,
הִתְיַצֵּב וְדָרַךְ עֹז,
וְיַחַד כֻּלָּם בְּרוּחַ דְּרוֹר
הָלְכוּ לַמָּקוֹם שָׁם הַחֹפֶשׁ וְהָאוֹר.
וּבְשַׁאֲגַת אֲרָיוֹת שׁוֹבֵיהֶם הֶחְרִידוּ,
וּבְגָאוֹן רוּחַ יַחַד הָלְכוּ,
עַד אֲשֶׁר בָּאוּ
אֶל מְקוֹם הָאַלּוֹנִים,
אֶל מְעוֹנוֹת הָאֲרָיוֹת
מִקֶּדֶם קַדְמָתָהּ.

וְהַזָּקֵן כְּמוֹ חִדֵּשׁ נְעוּרָיו,
וַעֲצָמָיו הַשְּׁבוּרִים
מֵרֹב גִּיל הִתְלַכְּדוּ,
וְיַחַד עִם גּוּרָיו
דִּבֵּר אֶת אוֹיְבָיו בַּשַּׁעַר,
וְכֻלָּם יַחַד שָׁבוּ
וַיכוֹנְנוּ אֶת מְלוּכַת הַיַּעַר.