האמונות והדעות/מאמר ח/פרק ז
פרק ז[עריכה]
ואחר הפרושים האלה, אדבר על מי שמגיענו, כי יש אנשים שנקראים יהודים, חושבים כי אלה המועדים כלם ואלה הנחמות היו כלם בבית שני ועברו ולא נשאר מהם דבר, והוא ששמו שרשים מופסדים ובנו עליהם דבריהם, והם שאמרו שזאת ההפלגה שאנחנו רואים לישועה, כמו לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף. ואמר לא ינתש ולא יהרס לעולם. הכל הוא בתנאי אם תשלם עבודת העם, אמרו זה דומה למה שאמר משה לישראל, למען ירבו ימיכם וימי בניכם וגו'. וכאשר חטאו נגמרו ימיהם וסרה מלכותם, כן היו קצת המועדים האלה בבית שני היו וסרו, וקצתם לא היו בעבור שחטאו. ולקחתי (יישירך האלהים) מכונת דברי האנשים האלה אשר היא התנאי, והבאתיה במלאכת הדקדוק ומצאתיה מופסדת בטלה מכמה צדדין, אחד מהם שמועדי משה פרש בם שהם על תנאי, שהוא אומר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת. והוריש יי' את כל הגוים האלה. ואמר והיה אם שמוע תשמעו בקולי ואויבתי את אויביך. והיה עקב תשמעון והדומה לזה. ואלה הנחמות אין בהם מהתנאי הזה מאומה, אבל הם מועדים פשוטים. ועוד כי משה לא די לו שהתנה על עמו באם שמור תשמרון ואם שמוע, ושישיבם בהפך זה אל שכלם, ושאם לא יקיימו לא יקים להם ויהפך עליהם הענין, כמו שאמר והיה אם שכח תשכח את יי' אלהיך כגוים אשר יי' מאביד מפניכם כן תאבדון. ואמר עוד כי תוליד בנים העידותי בכם היום. ובאלה הנחמות לא התנה בדבר, כל שכן שיהפכם. ומהם ששם אלה המועדים כמו מבול נח, ואמר כמו שאם יחטאו הברואים לא אביא עליהם עוד המבול בעבור שנשבעתי עליו שלא יהיה עוד, אבל הייתי עונש אותו בזולתו, כן עתה לא אסיר מלכותכם בעבור שנשבעתי על זה, והוא אמרו כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד, ואלו היו חוטאים היה עונש אותם במה שירצה, לא בהסרת מלכותם, ומהם שכבר הודיע כי העם יבחרו בעבודתו לא בהמרותו כאשר פירשנו, והוא יודע כל מה שיהיה כאשר הקדמנו, ובטל שיהיה שם חטא או עון שלא ידעהו. וכאשר לא יהיה חטא, אפילו אם היה תנאי לא היה מזיק להם, כל שכן שאין שם תנאי, ועוד שבתורה שמהו כמו החדשות אשר גזר בהם כאשר בארנו במאמר הששי, כאשר נשבע וגזר ואמר, כי אשא אל שמים ידי. אם שנותי ברק חרבי אשכיר חצי מדם. הרנינו גוים עמו. ועם כל אלה הבאורים יבוטל מה שנדמה להם, ומה שהבהילו בו משער התנאי.