האמונות והדעות/מאמר ב/פרק ב
< האמונות והדעות | מאמר ב
- ואחר אלה השלש ראיות על שהוא אחד, אומר: כי כל טענה שהיא מפרידה בין שנים, היא טענה לאחד, וכבר עמדת על מה שקדם מתשובתינו על בעלי הדעת הזה.
- ואומר הנה עוד, שמצאתי אלה, כשיאמר להם: למה סמכתם כל אלה הנמצאות כלם אל שני שרשים בלבד, ולא חשבתם שלכל אחד מהם שרש שחדשו? הם אומרים: אנחנו רואים אותם ואם רבו אפניהם, כי הם נקבצים אל התועלת והחזק, ואין ביניהם שלישי, על כן סמכנום אל שנים.
- והתבוננתי במאמר הזה ומצאתי שיש למדבר עמם, שיאמר להם: וכבר מצאנו התועלת והנזק שנקבץ אל חמשה חושים. מהם מה שיוחש בראות, ומהם מה שיוחש בשמע, וכן בשלשה האחרים, ואינם יותר ראויים בקבצם אל שנים מזולתם, לקבצם אל חמשה.
- יש לנו לאמר להם עוד: שכל תועלת ונזק מתקבצים תחת המראה, ושרשי המראה הטבעית שבעה, לובן ושחור ירוק וירקרק ואדום ומראה השמים ומראה העפר, ואינם יותר ראויים, בקבץ הכל אל שנים מזולתם, לקבצם אל שבעה.
- ועוד יש לנו לומר להם שהם נקבצים תחת הטעמים, ושרשי הטעם תשעה: המתוק והדשן, והם חמים לחים; והמר והמליח והחריף, והם חמים יבשים; והקובץ והחמיץ והעפיץ, והם יבשים קרים; והתפל, והוא קר לח. ואינם יותר ראויים לקבצם אל שנים מזולתם, לקבצם אל תשעה.
- וכן יאמר להם על הארבעה טבעים אשר הם סומכים אליהם הכל.
- וכן בעשר המאמרות אשר על העצם, וכן בששת מיני התנועה, וכן בשבעה מיני הכמות, וכן בשלשה הזמנים, ושלש הגזירות, ושלש הצורות, לא אאריך בדברים; עד שיתברר הפסד מה שנטו אליו מאפני ההתחלקות, שחלצו מספר מבין שאר המספרים, וגזרו עליו.
- ואוסיף בזה ביאור ואומר: כי כל אחד מהם כשהוא רוצה לברוא דבר, לא יתום לו כי אם בעזר האחר לו, ושניהם א"כ נלאים. ועם זה אם יהיה חפצו מכריח האחר לעזרו, שניהם מוכרחים. ואם יהיו בוחרים, ירצה אחר מהם להחיות גשם, ורוצה האחר להמיתו, יתחייב שיהיה הגשם ההוא חי מת יחד.
- ואומר עוד: אם יהיה כל אחד מהם יכול להעלים דבר מחבירו, שניהם א"כ אינם יודעים. ואם אינם יכולים על זה, שניהם א"כ נלאים.
- ואומר עוד, כי אם הם דבקים, הם דבר א'. ואם הם נפרדים, יש ביניהם דבר שלישי.
- ולא אפשר לבעליהם לדמותם אל החשך והאור, והמשתמשים בלא שלישי, כי אלה מקרים, והם אצלם גשמים.
ויצאו אלה הטענות מסכימים למה שאמרו הספרים, כי אין בורא כי אם א', באמרם (דברים ד, לה): אתה הראת לדעת כי י"י הוא האלהים אין עוד מלבדו. ואמרו (דברים ד, לט): וידעת היום והשבות אל לבבך כי י"י הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. ועוד (ישעיהו מה, כב): פנו אלי והושעו בל אפסי ארץ כי אני אל ואין עוד. ועוד (ישעיהו מה, ו): למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס מבלעדי אני י"י ואין עוד. ועוד (שם) אני י"י ואין עוד זולתי. ועוד (ישעיהו מה, כא): הלא אני י"י ואין עוד, והדומה לזה: