האמונות והדעות/מאמר א/פתיחה
המאמר הראשון – בשהנמצאות כלם מחודשות[עריכה]
אמר יהודה בן שאול, אמר מחבר הספר: הקדמת המאמר הזה, כי כל מעיין בו הוא דורש דבר שלא נפל עליו ראות העין ולא השיגוהו החושים, אך הוא משתדל לקיים אותו מדרך הבאת הראיות מן המושכל. והוא, איך היו הדברים לפנינו. ועיקר הדבר שהוא דורש – דק למאד, לא ישיגהו החוש, והוא משתדל להשיגו במחשבה. וכיון שהענין המבוקש כן, היתה כוונת מבקשו שימצאהו כאשר ימצאנו על הצורה אשר בקש למצאו בה, אין ראוי להרחיקו ולא שיתעסק למצאו בצורה אחרת. וידיעת איך היו הדברים לפנינו הוא דבר שלא ראה אותו אחד מן המדברים, אבל כלנו מכוונים להגיע בשכלנו אל דבר רחוק ועמוק מחושינו, וכאשר אמר החכם בזה (קהלת ז, כד): "רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה וְעָמֹק עָמֹק וגו'". וכאשר יצא לנו כי הדברים חודשו לא מדבר, וחושינו לא נפלו על דבר כזה, אין ראוי לנו להתרחק ממנו ולמהר לומר: איך נודה בדבר שלא ראינו כמוהו? אך תנוח דעתנו עליו ונשמח בו, כיון שהגענו אל מה שבקשנו.
והוצרכתי להקדים ההקדמה הזאת, שלא יקוה הקורא בספר הזה שאמציאנו דבר לא מדבר בראות עין. והקדמתי לו כי אלו היה זה אפשר, לא היה צריך לראיה ולא לעיון ולא להוציא דבר מתוך דבר. ועוד, כי היינו אנחנו ושאר בני אדם שוים במציאותו, ולא היינו חולקים בדבר מעניניו. אבל הצטרכנו אל עיון שיגלה אותו לנו ולראיה שתבארהו לנו, מפני שלא היה נראה ולא מוחש. ולא אנחנו בלבד הסכמנו עם נפשנו על הודאת דבר שלא ראינו כמוהו בתחילה, אך כל המעיינים והמביאים ראיות הסכימו עם נפשם על כזה. כי אנשי הקדמות הם משתדלים לקיים דבר שאין לו תחילה ולא סוף, ולא נפלו חושיהם על דבר שחשו אותו והשיגוהו שאין לו תחילה ולא סוף, אבל הם משתדלים להשיג את זה בשכלם.
ובעלי השניים משתדלים לקיים שני שרשים זה הפך זה, מתפרדים, נמזגו והיה העולם. והם לא ראו שני דברים זה הפך זה נפרדים, ולא איך נמזגו ונתערבו. אך הם משתדלים להביא ראיה על זה בדרך השכל.
ובעלי החומר הקדמון הם מכוונים לקיימו היולי, רבד (נ"א: דבר) שאין בו חום ולא קור ולא לחות ולא יובש, נהפך בכח מהכחות, והיו בו אלה הארבעה. והם לא השיגו דבר אין בו אחד מן הארבעה, ולא איך יהפך ויתחדשו בו הארבעה, אבל כוונתם לעמוד עליו מדרך הקשת השכל. וכן כל שאר הדעות כאשר אני עתיד לבאר.
וכיון שהדבר כן, כבר הסכים הכל עם נפשו על הודאת דבר בתחילה לא נפל עליו ראות עין. ואתה המבקש, ירחמך האל, כאשר יצא לך ממאמרנו כמו זה, והוא היות דבר לא מדבר, אל תמהר להרחיקו, כי כמו זה בקשת מתחילת בקשתך וכל מבקש זולתך כן בקש. אך שמע והתבונן, כי ראיותיך חזקות מראיותיהם, ויש לך טענות שתשיב להם על כל כת מהם; ואחר זה שאתה יש לך יתרון עליהם באותות ובמופתים שהתקיימו לך, החזק באלה השלשה דברים בכל שער מהספר הזה, והם: שראייתך יותר חזקה, ושיש לך תשובות על מי שחולק עליך, ואותות נביאיך מהיתרון: