האיגרת הראשונה אל הקורינתים פרק ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

האיגרת הראשונה אל הקורינתים
פרקים: א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - יא - יב - יג - יד - טו - טז

1 הֲיָרִיב אִישׁ מִכֶּם עִם־רֵעֵהוּ וְיָזִיד לְהָבִיא דִינוֹ לְפְנֵי הָרְשָׁעִים וְלֹא לִפְנֵי הַקְּדשִׁים׃
2 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הַקְּדֹשִׂים יָדִינוּ אֶת־הָעוֹלָם וְאִם־הָעוֹלָם יִדּוֹן עַל־יֶדְכֶם הֲלֹא רְאוּיִם אַתֶּם לָדִין דִּינִים קַלִּים׃
3 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי נָדִין דִּין־הַמַּלְאָכִים אַף כִּי־דִינֵי מָמוֹנוֹת׃
4 וְאַתֶּם כְּשֶׁיֵּשׁ־לָכֶם דִּינֵי מָמוֹנוֹת מוֹשִׁיבִים אַתֶּם אֶת־הַנִּמְאָס בַּקָּהָל לְשֹׁפְטִים עֲלֵיכֶם׃
5 לְבָשְׁתְּכֶם אֲנִי אֹמֵר אֶת־זֹאת הֲכִי אֵין בָּכֶם חָכָם יֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ בֵּין אִישׁ לְאָחִיו׃
6 כִּי אָח בָּא לַדִּין עִם־אָחִיו וּבָא לִפְנֵי בְלִי־מַאֲמִינִים׃
7 אַף־זֹאת יְרִידָה הִיא לָכֶם שֶׁתָּרִיבוּ זֶה עִם־זֶה וְלָמָּה לֹא תִבְחֲרוּ לִהְיוֹת מִן־הָעֲלוּבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים וּמִן־הָעֲשׁוּקִים וְאֵינָם עוֹשְׁקִים׃
8 אֲבָל עוֹלְבִים אַתֶּם וְעשְׁקִים אַף אֶת־אֲחֵיכֶם׃
9 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הָרְשָׁעִים לֹא יִירְשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אַל־תַּשִּׂיאוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם לֹא הַזֹּנִים לֹא עֹבְדֵי אֱלִילִים לֹא הַמְנָאֲפִים וְלֹא הַקְּדֵשִׁים וְלֹא הַשֹּׁכְבִים אֶת־זָכָר׃
10 לֹא הַגַּנָּבִים וְלֹא־בֹצְעֵי בֶצַע לֹא הַסֹּבְאִים וְלֹא הַמְגַדְּפִים וְלֹא הַגַּזְלָנִים כָּל־אֵלֶּה לֹא יִירְשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
11 וְכָאֵלֶּה לְפָנִים הָיוּ מִקְצָתְכֶם אֲבָל רֻחַצְתֶּם אֲבָל קֻדַּשְׁתֶּם אֲבָל הָצְדַקְתֶּם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וּבְרוּחַ אֱלֹהֵינוּ׃
12 הַכֹּל רְשׁוּת לִי אֲבָל לֹא כָל־דָּבָר מוֹעִיל הַכֹּל רְשׁוּת לִי אֲבָל לֹא יְשַׁעְבְּדֵנִי דָּבָר׃
13 הַמַּאֲכָל לַכְּרֵשׂ וְהַכְּרֵשׂ לַמַּאֲכָל וְהָאֱלֹהִים אֶת־זֶה וְאֶת־זֶה יְכַלֶּה וְהַגּוּף אַל־יְהִי לַזְּנוּת כִּי אִם־לָאָדוֹן וְהָאָדוֹן לַגּוּף׃
14 וְהָאֱלֹהִים הֵעִיר גַּם אֶת־אֲדֹנֵינוּ וְיָעִיר גַּם־אֶתְכֶם בִּגְבוּרָתוֹ׃
15 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי גּוּפֹתֵיכֶם אֵבָרֵי הַמָּשִׁיחַ הֵמָּה הֲאֶקַּח אֶת־אֵבָרֵי הַמָּשִׁיחַ וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם לְאֵבָרֵי זוֹנָה חָלִילָה׃
16 אוֹ הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הַדָּבֵק בַּזּוֹנָה גּוּף אֶחָד הוּא עִמָּהּ כִּי הַכָּתוּב אֹמֵר וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד׃
17 אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן רוּחַ אֶחָד הוּא עִמּוֹ׃
18 רַחֲקוּ מִן־הַזְּנוּת כָּל־חֵטְא אֲשֶׁר־יֶחֱטָא הָאָדָם מִחוּץ לְגוּפוֹ הוּא וְהַזּוֹנֶה חֹטֵא בְּעֶצֶם גּוּפוֹ׃
19 אוֹ הֲלֹא־יְדַעְתֶּם כִּי גוּפְכֶם הוּא הֵיכַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר הָיָה לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְלֹא־שֶׁלָּכֶם אַתֶּם׃
20 כִּי בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם עַל־כֵּן כַּבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים בְּגוּפְכֶם (וּבְרוּחֲכֶם אֲשֶׁר לֵאלֹהִים הֵמָּה)׃