האיגרת אל הרומאים פרק יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האיגרת אל הרומאים
פרקים: א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - יא - יב - יג - יד - טו - טז

1 וְאֶת־הֶחָלוּשׁ בָּאֱמוּנָה אוֹתוֹ קַבֵּלוּ וְלֹא לָדִין אֶת־הַמַּחֲשָׁבוֹת׃
2 יֵשׁ מַאֲמִין שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל כָּל־דָּבָר וְהֶחָלוּשׁ לֹא יֹאכַל כִּי אִם־יָרָק׃
3 הָאֹכֵל אַל־יִבֶז אֶת־אֲשֶׁר לֹא יֹאכֵל וַאֲשֶׁר לֹא יֹאכַל אַל־יָדִין אֶת־הָאֹכֵל כִּי־קִבֵּל אֹתוֹ הָאֱלֹהִים׃
4 מִי אַתָּה כִּי תָדִין עֶבֶד שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ הֵן לַאֲדֹנָיו הוּא אִם יָקוּם וְאִם יִפֹּל אֲבָל יוּקַם כִּי־יָכֹל הָאֱלֹהִים לַהֲקִימוֹ׃
5 יֵשׁ מַבְדִּיל בֵּין־יוֹם לָיוֹם וְיֵשׁ אֲשֶׁר כָּל־הַיָּמִים דֹּמִים בְּעֵינָיו יְהִי כָל־אִישׁ נָכוֹן בְּדַעְתּוֹ׃
6 הַשֹּׁמֵר אֶת־הַיּוֹם לְקַדְּשׁוֹ שֹׁמֵר אֹתוֹ לָאָדוֹן וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שֹׁמֵר לָאָדוֹן אֵינֶנּוּ שֹׁמֵר הָאֹכֵל אֹכֵל לְשֵׁם הָאָדוֹן כִּי מוֹדֶה הוּא לֵאלֹהִים וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֹכֵל לְשֵׁם הָאָדוֹן אֵינֶנּוּ אֹכֵל וּמוֹדֶה הוּא לֵאלֹהִים׃
7 כִּי אֵין־אִישׁ מִמֶּנּוּ חַי לְנַפְשׁוֹ וְאֵין אִישׁ מֵת לְנַפְשׁוֹ׃
8 כִּי אִם־נִחְיֶה נִחְיֶה לָאָדוֹן וְאִם נָמוּת נָמוּת לָאָדוֹן לָכֵן בֵּין חַיִּים וּבֵין מֵתִים לָאָדוֹן הִנֵּנוּ׃
9 כִּי בַּעֲבוּר זֹאת מֵת הַמָּשִׁיחַ (וַיָּקָם) וַיֶּחִי לְמַעַן יִהְיֶה אָדוֹן גַּם עַל־הַמֵּתִים גַּם עַל־הַחַיִּים׃
10 וְאַתָּה מַה־לְּךָ כִּי תָדִין אֶת־אָחִיךָ וּמַה־לְּךָ כִּי תָבוּז לְאָחִיךָ הֲלֹא כֻלָּנוּ עֲתִידִים לַעֲמֹד לִפְנֵי כִסֵּא דִּין אֱלֹהִים׃
11 כִּי כָתוּב חַי־אָנִי נְאֻם־יְהוָֹה כִּי לִי תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ וְכָל־לָשׁוֹן תּוֹדֶה לֵאלֹהִים׃
12 הִנֵּה כָּל־אֶחָד מִמֶּנּוּ עַל־נַפְשׁוֹ יִתֵּן חֶשְׁבּוֹן לֵאלֹהִים׃
13 לָכֵן אַל־נָדִין עוֹד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כִּי אִם־זֶה יְהִי דִינְכֶם שֶׁלּא־יִתֵּן אִישׁ לִפְנֵי אָחִיו מִכְשׁוֹל אוֹ מוֹקֵשׁ׃
14 אֲנִי יָדַעְתִּי וּבָרוּר לִי הַדָּבָר בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ כִּי־אֵין טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְרַק־טָמֵא הוּא לְמִי שֶׁיַּחְשְׁבֶנּוּ לוֹ לְטָמֵא׃
15 וְאִם־יֵעָצֵב אָחִיךָ עַל־דְּבָר מַאֲכָל אֵינְךָ הֹלֵךְ דֶּרֶךְ אַחֲוָה אַל־נָא תְאַבֵּד בְּאָכְלְךָ אֶת־אֲשֶׁר בַּעֲדוֹ מֵת הַמָּשִׁיחַ׃
16 לָכֵן הִזָּהֵרוּ פֶּן־יִהְיֶה טוּבְכֶם לְגִדּוּפִים׃
17 כִּי־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינֶנָּה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כִּי־צְדָקָה הִיא וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃
18 וְהָעֹבֵד בָּאֵלֶּה אֶת־הַמָּשִׁיחַ רָצוּי הוּא לֵאלֹהִים וּבָחוּן לָאֲנָשִׁים׃
19 וְעַתָּה נִרְדְּפָה־נָּא דַּרְכֵי שָׁלוֹם וַאֲשֶׁר נְכוֹנֵן בּוֹ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ׃
20 אַל־תַּהֲרוֹס אֶת־מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים עַל־דְּבַר מַאֲכָל הֵן הַכֹּל טָהוֹר וְרַע הוּא לָאָדָם אֲשֶׁר יֹאכֲלֶנּוּ לְמִכְשֹׁל׃
21 טוֹב שֶׁלּא־תֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא־תִשְׁתֶּה יָיִן וְלֹא־תַעֲשֶׂה דָבָר אֲשֶׁר יִתְנַגֶּף־בּוֹ אָחִיךָ וְהָיָה לוֹ לְמִכְשֹׁל וּלְפוּקָה׃
22 אִם יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה תְּהִי־לְךָ לְבַדְּךָ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אַשְׁרֵי הָעֹשֶׂה הַכָּשֵׁר בְּעֵינָיו וְאֵין לִבּוֹ נֹקְפוֹ׃
23 וַאֲשֶׁר סָפֵק לוֹ בְּאָכְלוֹ נֶאְשָׁם כִּי לֹא עָשָׂה מֵאֱמוּנָה וְכָל־הַנַּעֲשֶׂה שֶׁלּא מֵאֱמוּנָה חֵטְא הוּא׃