דרך החיים (הגאון מליסא)/לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דין שלא לישב בצד המתפלל.[עריכה]

א אסור לישב בתוך ד' אמות של המתפלל בין מלפניו בין מלאחריו ובין מן הצדדים אמנם אם עוסק בדברים שהם מתיקוני התפלה ואפי' בפרק איזהו מקומן א"צ להרחיק ומי שאינו מרחיק אפי' כשעוסק בתורה ולומד אע"פ שאינו מתיקוני התפלה אין מוחין בידו ומיהו אין די בהרהור לבד רק צריך שילמוד בפיו והירא את השם אינו יושב מלפניו כמלא עיניו ואפי' יושב ועוסק בק"ש ומיהו מן הצדדין שלפניו אין לדקדק (סי' ק"ב) אבל לעמוד מותר אפי' לפניו (וע' א"ר ובסמוך):

ב אם היושב בצד המתפלל חלוש אין למחות בידו (שם):

ג אם היושב ישב כבר ועמד זה להתפלל בצדו ומכ"ש לפניו דאז הוא לאחריו א"צ לעמוד שהרי זה בא בגבולו אבל עמד לאחריו דאז הוא לפניו יש ליזהר ולעמוד ואפי' בצדו מנהג חסידות הוא לקום מיהו כל זה בבית שלא יחדוהו לתפלה אבל בבהכ"נ הקבוע לכל אחד להתפלל צריך לקום אפי' ישב מקודם דמקום מיוחד לכל הוא (שם):

ד אסור לעבור נגד המתפללים בתוך ד"א ודוקא לפניהם אבל בצידיהם מותר (שם) ולענין לעמוד עיין בסעיף א':