דרך החיים (הגאון מליסא)/כט
דין אם איחר לבא לבהכ"נ ומצא צבור מתפללין האיך יתנהג והאיך יתנהג כשהגיע לשירה חדשה אם ימתין מלהתפלל ש"ע כדי לשמוע דבר שבקדושה.
א אם בא לביהכ"נ ומצא ציבור בסוף פסוקי דזמרה אומר ב"ש עד מהולל בתשבחות ואח"כ תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה ואח"כ אומר ישתבח ומתפלל יוצר אור עד לאחר ש"ע כסדר עם הציבור (סי' נ"ב) ואם יש לו שהות יותר יאמר ג"כ הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה. יש לו שהות יותר יאמר ג"כ הללו את ה' מן השמים עד עם קרובו הללויה. ואם עוד יש לו שהות יותר יאמר שאר הללויה. אם יש לו שהות יותר יאמר ויברך דוד עד וכרות ואם עוד יש לו שהות יותר יאמר הודו עד והוא רחום וידלג עד והוא רחום שקודם אשרי ושם יתחיל (שם):
ב ואם איחר לבא וכבר התחילו הציבור יוצר ואין לו שהות לומר פסוקי דזמרה יתפלל עם הציבור מיוצר אור עד אחר ש"ע ואח"כ יתפלל פסוקי דזמרה בלא ברכות ב"ש וישתבח אבל יברך ברכות שמחויב לברך בבוקר לבד מברכת אלהי נשמה דיצא בברכת מחיה מתים (שם וע' פר"ח): ג ואם בא סמוך לש"ע אם יוכל להתחיל ביוצר ויגיע לתפלת ש"ע בשעה שהציבור מתפללין בלחש יתחיל ואם לא יגיע לתפלת ציבור ש"ע אם יתחיל ביוצר אור לא יתחיל כלל רק יתפלל כסדר בלא הציבור ולא יתפלל הש"ע לבד עם הציבור (שם ועיין סי' קי"א):
ד ואם בא לביהכ"נ והציבור מתפללין ישתבח אם לא יוכל להתחיל בב"ש ותהלה לדוד וישתבח כנ"ל בסעיף א' לא יאמר עמהם ישתבח כלל רק ישתוק וישמע מהש"ץ כשאומר ישתבח ויענה אמן על ברכותיו ואח"כ יתפלל עם הציבור מיוצר כנ"ל בסעיף ב' (סי' נ"ב במ"א):
ה אם היה עומד בק"ש בשעה שהציבור התחילו תפלת ש"ע אם יכול להתחיל ולגמור התפלה [עד אלהי נצור] קודם שיגיע הש"ץ לקדושה בכדי שיוכל לומר עם הציבור מתפלל ואם לא אל יתפלל רק ימתין בשירה חדשה ואם כבר שמע קדושה או שיודע שישמע אח"כ אם יכול לגמור קודם אמן דהאל הקדוש מתפלל ואם לאו אל יתפלל רק ימתין כנ"ל ואם שמע גם אמן דהאל הקדוש או שיודע שישמע אותו אח"כ צריך שיוכל לגמור קודם אמן דברכת שומע תפלה בכדי שיוכל לשמוע הברכה ולענות אמן ואם כבר ענה גם אמן הזה צריך שיוכל לגמור קודם שיגיע הש"ץ למודים ואפי' כבר שמע מודים צריך שיגמור קודם מודים בכדי שישחה עם הציבור ואם יבוא בתפלתו למודים בשעה שהש"ץ אומר מודים או שמשער בעצמו שיבוא לא' משאר ברכות שמשחה בהן בעת שיגיע הש"ץ למודים ויוכל לשחות עמהם יכול להתחיל ולגמור תפלתו וכשיגיעו הקהל למודים והוא לברכות ששוחין בהם ישחה עמהם ויאמר ברכותיו והקהל מודים וישחו [סי' ק"ט ע"ש באחרונים] ואם השעה עוברת אם ימתין יתבאר אי"ה לקמן סעיף י"א:
ו וה"ה אם יודע שהציבור יאמרו ברכו והוא לא שמע עדיין אם יוכל לגמור תפלתו עד אלהי נצור טרם שיאמרו הקהל ברכו מתפלל כדרכו ואם יודע שלא יוכל לגמור תפלתו קודם ברכו צריך להמתין בשירה חדשה עד שישמע ברכו. וכן אם יודע שהציבור יאמרו קדיש צריך שידע שיוכל לגמור תפלתו קודם יהא שמיה רבא כנ"ל [שם] אמנם אם כבר שמע הקדיש וענה איש"ר א"צ להמתין שוב [דלא עדיף מקדושה וברכו ועוד דלא עדיף ממה שנתבאר לעיל בסי' נ"ה בהג"ה בשם מרדכי דאפי' לצאת מותר כשהתחיל הקדיש כשנשארו עשרה ולהוי הא דמתחיל ש"ע כיוצא לחוץ דלא כמ"א כאן וגם לפעמים ע"י שימתין על הקדיש ישהה בברכת אמת ויציב כדי לגמור כולה ויאחז בסבך פלוגתת הפוסקים אם צריך לחזור לראש או לא לכן ינהג כנ"ל]:
ז לכתחילה אין להתחיל ולהתפלל ש"ע עם הש"ץ בחזרתו התפלה בקול רם רק ימתין בשירה חדשה עד שיאמר הש"ץ קדושה וברכת האל הקדוש ויענה אמן ואח"כ יתפלל ש"ע וצריך שישער בעצמו שיוכל להגיע בתפלתו בברכת ש"ת עם הש"ץ בשוה ובשעה שיאמר הש"ץ מודים יאמר הוא ג"כ מודים או לברכת הטוב שמך כדי שישחה עם הציבור כנ"ל בסעיף ה' או שימהר לסיים התפלה עד אלהי נצור קודם שיגיע הש"ץ לברכת ש"ת (שם) ואם יודע שלא יוכל לבא לשם כנ"ל צריך להמתין בשירה חדשה עד מודים וכן אם לא יסיים קודם קדיש ימתין עד אחר קדיש (שם):
ח ואם טעה ואמר גאל ישראל שאז צריך להתחיל התפלה בכדי להסמיך גאולה לתפלה וגם הש"ץ מתפלל בשעה זו וכן אם אין יכול להמתין לסבה מן הסבות או שיעבור זמן התפלה מתפלל עם הש"ץ בשוה ויאמר עמו מלה במלה כל הקדושה כמו שהוא אומר וכן יאמר עמו מלה במלה ברכת האל הקדוש כמו שהוא אומר לדור ודור ויגיע עמו עד למודים ולברכת ש"ת בשוה וכמש"ל ואם יודע שיהיה יכול לסיים מן ברכת האל הקדוש עד לסוף קודם שיגיע הש"ץ לברכת ש"ת מתפלל (שם) וכמו שנתבאר:
ט ואם מתפלל והגיע הש"ץ למודים והוא עומד באמצע התפלה אם הוא באמצע ברכה ישחה בה ולא יאמר מודים ואם הוא בתחלת הברכה או בסוף לא ישחה לכן יכוין להגיע באמצע הברכה בשעה שהש"ץ והציבור יאמרו מודים כדי שישחה עמהם (שם) ואם הש"ץ אומר קדיש (או קדושה) או ברכו באמצע תפלתו ימתין וישתוק ויכוין למה שאומר הש"ץ ויהא כעונה וכד יאמר יתברך הדר לצלותיה (סימן ק"ד):
י יחיד העומד בתפלתו וכשהגיע למקום קדושה הציבור אומרים קדושה דסידרא או קדושת יוצר לא יאמר עמהם קדוש קדוש קדוש כו' שאין הקדושות שוות אבל קדושה דמוסף וקדושה דשחרית יאמר עמהם (סימן ק"ט):
יא כל זה שאמרנו עד כאן שצריך להמתין היינו אה אין השעה עוברת אם ימתין אבל אם יעבור השעה מזמן התפלה אם ימתין אין צריך להמתין ויתפלל מיד אמנם אם אין לו שהות להמתין עד אחר קדושה וקדיש רק על אחד מהן כמו אם ימתין עד אחר הקדושה לא יוכל לענות יהא שמי' רבא ועל שניהם אם ימתין יעבור זמן התפלה יהש"ר עדיף מקדושה (ועיין בסי' נ"ו וק"ט) וכן אם אירע לו במנחה שאם ימתין על יהא שמי' רבא לא יתפלל מעריב בציבור יהש"ר עדיף (א"ר סי' ק"ט דלא כמ"א) ומכ"ש דעדיף ממודים ואמן הנ"ל וקדושה עדיף ממודים דמוטב שיאמר קדושה עם הציבור ומודים אם יוכל לכוין ולהגיע באמצע ברכה יכוין וישחה כמו שנתבאר לעיל אך נראה דקדושה אם יכול לומר עם הש"ץ מלה במלה לא עדיף ממודים (ועיין ב"י וט"ז) ומודים עדיף מאמן הנ"ל ונראה דה"ה במנחה אם ימתין עד מודים לא ישמע ברכו דברכו עדיף ממודים דהא יכול לכוין ולהגיע באמצע ברכה ולשחות (דהא הקו' אמאי ימתין עד מודים יתפלל וישחה באמצע הברכה כמו שנתבאר ותי' הט"ז משום דהוי הפסקה באמצע תפלה ע"ש אמנם הכא דאם ימתין על מודים ולא ישמע ברכו קודם התפלה ודאי שיגיע לברכו באמצע התפלה ויצטרך להמתין באמצע התפלה דלהוי כעונה כמבואר בסי' ק"ה וזה יותר הפסקה דהא לדעת גדולי הרבוותא לא ימתין וישתוק כלל משום דהוי כהפסק ע"ש בב"י שהביאם וכאן לכ"ע אם כבר התפלל ימתין וישחה ואפי' לשאר תירוצים נראה כן ע"ש) ועיין בא"ר ובשאר אחרונים: