דרך החיים (הגאון מליסא)/כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זמן ק"ש ותפלה של שחרית ואם עבר זמנן מה דינם.[עריכה]

א זמן ק"ש של שחרית משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד"א ויכירנו. ונמשך זמנה עד ג' שעות זמניות שהיא רביע היום לפי ערך השעות כגון אם היום ארוך ט"ז שעות נמשך זמנה עד סוף ארבע שעות שהיא ג' שעות זמניות (סימן נ"ח):

ב אם קראה משעלה עמוד השחר יצא בדיעבד אף קודם שיכיר (שם) והוא שלא יהא רגיל לעשות כן דאז גם בדיעבד לא יצא (שם ועיין א"ר):

ג אע"פ שזמנה נמשך עד סוף שעה ג' כנ"ל בסעיף א' אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה עם ברכותי' עד סוף ד' ואם עברה שעה ד' ולא קראה קורא אותה בלא ברכותי' כל היום (שם) ואין להמתין על תפילין עד שיעבור זמן ק"ש (עיין סי' ס"ו ונ"ח בא"ר):

ד אם לא קראה ביום בשוגג או בטעות קורא אותה בערבית אחר שקרא לשל לילה יקרא פעם ב' לתשלומי היום בלא ברכות וכן אם לא קראה בערבית ישלים בשחרית (שם) ודוקא בשוגג אבל לא במזיד ודינה כדין לא התפלל תפלה ויתבאר אי"ה לקמן בדיני תשלומי וספק וטעות בתפלה ותדרשנו לכאן:

ה זמן תפלת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה וראוי ונכון ליזהר בזה אף בימי הסליחות (מ"א סי' פ"ט) ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני כל המזרח (ולא סגי במה שהבריק השחר כנקודה לבד) [א"ר] יצא ואם צריך להשכים לדרך ואין השיירא ממתנת לו מותר לקרות ק"ש ולהתפל מיד כשיכיר את חבירו הרגיל עמו קצת בריחוק ד' אמות כמו שנתבאר לעיל בדיני ק"ש (שם) ובליל שבועות שניעורין כל הלילה מותר להתפלל מיד קודם הנץ (ע' פ"מ סי' תצ"ד):

ו זמן תפלת השחר נמשך עד סוף ארבע שעות מניות שהיא שליש היום לפי ערך השעות (דהיינו אם היום ארוך ח"י שעות הוי ו' שעות על היום זמנה וכשהיום ארוך ט' שעות הוי ג' שעות על היום זמנה) עד זמן זה צריך לגמור תפלתו ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אע"פ שאין לו שכר תפלה בזמנה שכר תפלה מיהו איכא וה"ה לכתחילה אם לא התפלל מקודם יכול להתפלל אחר ד' שעות עד חצות רק שאין לו שכר כתפלה בזמנה כנ"ל (שם):

ז אחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית לכן כששגג או נאנס ולא התפלל קודם חצות ימתין אחר חצות חצי שעה (דהיינו כדי שיגיע זמן תפלת מנחה) ויתפלל מנחה ואח"כ שחרית בתורת השלמה (ודוקא בטעה או נאנס אבל במזיד אין לו תקנה) ודוקא מנחה קודם כמו שיתבארו אי"ה דינים אלו בדיני תשלומי וספק וטעות בתפלה ע"ש ובדיעבד אם התפלל בחצי שעה זו שאחר חצות יצא ואין צריך להתפלל שנית אחר מנחה לפי שבחצי שעה זאת מחלוקת הפוסקים אם להתפלל שנית לכן נראה לי כמ"ש (ועיין בא"ר) אבל אחר החצי שעה הנ"ל אם התפלל קודם מנחה צריך לחזור ולהתפלל כמו שנתבאר (סי' פ"ט וע"ש בא"ר):