דרך החיים (הגאון מליסא)/יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דין אם נתקלקל עור הבתים והרצועות[עריכה]

א אם נעשה קרע בעור הבתים מבחוץ פסולין אבל אם נעשה בשל ראש קרע בעור הבתים שבין בית לבית אם לא נעשה רק בבית אחד כשר ואם נעשה בשני בתים אם הן זה אצל זה אפי' אם באחד הקרע למעלה ובשני הקרע למטה או אפי' בצד השני פסול אבל כשיש קרע בבית ראשון בין בית לבית ובית אחד שלם ובבית שלישי יש קרע כיון שיש בית שלם מכל צד מפסיק ביניהם כשר (סי' ל"ג):

ב אם נפסקו התפירות דלמטה אם הם ג' תפירות אפי' זה שלא כנגד זה פסול ואם נפסקו ב' תפירות זא"ז ג"כ פסול ואם א"א למצוא אחרים יש לסמוך על הפוסקים המכשירים בנקרע התפירות (א"ר) ונראה דלא יברך עליהם:

ג עור הרצועות צריך שיהיה מעובד לשמן ומעור בהמה טהורה וגם צריך שישחירם הישראל לשמן ואם לא השחירן הישראל לשמן פסולין ולא מהני מה שיחזור וישחיר דחשיב ככתב ע"ג כתב דלא מהני ותקנתם אם אין לו רצועות אחרות שישחיר בצד השני של הרצועות לשמן דאף שהושחרו משני צדדים כשר ויהפוך הצד שהושחר לשמן למעלה (שם בפ"מ):

ד שיעור אורך הרצועה של יד כל שתמשך עד אצבע אמצעי ויעשה ממנו ג' כריכות ב' בפרק התחתון ואחד בפרק האמצעי ובשל ראש של ימין עד הטבור ושל שמאל עד החזה ואם נפסק בתוך השיעור שמקיף הראש והזרוע אין לתפור אותם אפי' בגידין רק בשעת הדחק כשר בתפירה בגידין ואין לברך עליהם אבל מה שתולה מן הרצועות חוץ ממה שקושר על הראש והזרוע אפילו שלא בשעת הדחק מותר לתפור ומניחם בברכה (א"ר בשם כמה אחרונים סי' ל"ג):